גבי אשכנזי

גבי אשכנזי
גבי אשכנזי
לידה חגור, ישראל
עיסוק פוליטיקאי, איש צבא
מפלגה חוסן לישראל
סיעה כחול לבן
שר החוץ ה-19
תקופת כהונה 17 במאי 2020 - מכהן (37 שבועות ו־3 ימים)
הקודם בתפקיד ישראל כ"ץ
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
תקופת כהונה 30 באפריל 2019 - מכהן (שנה ו־39 שבועות)
כנסות ה־2123
מנכ"ל משרד הביטחון ה-19
תקופת כהונה 27 ביולי 2006 - 14 במרץ 2007 (33 שבועות)
הקודם בתפקיד יעקב תורן
הבא בתפקיד פנחס בוכריס
תחת שר הביטחון עמיר פרץ
תפקידים נוספים
גבי אשכנזי
גבי אשכנזי
לידה
ישראל חגור, ישראל
השתייכות

  צבא הגנה לישראל

שנות הפעילות

19722005, 20072011

דרגה

  רב-אלוף

תפקידים בשירות
ראש המטה הכללי ה-19
תקופת כהונה 14 בפברואר 2007 - 14 בפברואר 2011 (4 שנים)
סגן משה קפלינסקי, דן הראל, בני גנץ
הקודם בתפקיד דן חלוץ
הבא בתפקיד בני גנץ
תחת שר הביטחון עמיר פרץ, אהוד ברק
פעולות ומבצעים

  מלחמת יום הכיפורים
מבצע יונתן
מבצע ליטני
  מלחמת לבנון הראשונה
האינתיפאדה הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
  תקיפת הכור הגרעיני בסוריה
  מלחמת לבנון השנייה
מבצע חורף חם
מבצע עופרת יצוקה

עיטורים
לגיון ההצטיינות (ארצות הברית)

גבריאל (גבי) אשכנזי (נולד ב-25 בפברואר 1954, כ"ב באדר א' ה'תשי"ד) הוא שר החוץ וחבר הכנסת מטעם מפלגת חוסן לישראל בסיעת כחול לבן. כיהן תקופה קצרה כיו"ר ועדת החוץ והביטחון במסגרת הכנסת העשרים ושלוש. כיהן כרמטכ"ל ה-19 של צה"ל בין פברואר 2007 לפברואר 2011. בתפקיד זה הוביל את צה"ל בין היתר במבצע חורף חם, במבצע עופרת יצוקה ובתקיפת הכור הגרעיני בסוריה. טרם כהונתו כרמטכ"ל שימש כמנכ"ל משרד הביטחון, וכן מילא שורה של תפקידים בכירים בצה"ל. בשלהי דצמבר 2020 הכריז על פרישתו הזמנית מהחיים הפוליטיים לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע[1].

ראשית חייו

גבי אשכנזי נולד ליוסף ופרידה אשכנזי במושב חגור[2]. אמו עלתה לישראל מחלב שבסוריה, בגיל 10 במסגרת מבצע האלף, מבצע חשאי של הפלמ"ח[3]. אביו עלה מפלובדיב שבבולגריה כניצול השואה, ולחם במלחמת העצמאות כחייל בגדוד 9 של הפלמ"ח[4]. אחיו הצעיר הוא תת-אלוף (מיל') אבי אשכנזי, שהצטרף בעקבותיו לפנימייה הצבאית, ובתפקידו האחרון בצה"ל היה מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה בבסיס צאלים.

בגיל 14, כשנה לאחר מלחמת ששת הימים, החליט אשכנזי להצטרף אל שלושה מחבריו למחזור, והחל ללמוד בפנימייה הצבאית בתל אביב[5][6].

שירותו הצבאי

שנות השבעים

בשנת 1972 התגייס לצה"ל ובחר לשרת בחטיבת גולני, זאת בעקבות סיורי היכרות ואימונים משותפים עם לוחמי החטיבה שנערכו בתקופת לימודיו בפנימייה[7], ושובץ בגדוד 12 (ברק) של החטיבה. בגולני עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר, אותו סיים בהצטיינות[8]. לאחר מכן במלחמת יום הכיפורים השתתף בקרבות כצוער קורס קציני חי"ר, ולחם בחזית הדרום, במסגרת גדוד חי"ר שפעל תחת אוגדת שרון, בגזרת האגמים המרים[9]. לאחר סיום המלחמה השלים את הכשרתו בקורס הקצינים. את הקורס סיים בהצטיינות ואת הדרגות קיבל מהרמטכ"ל דוד אלעזר[10]. אשכנזי שב לחטיבה כמפקד מחלקה בפלוגה המסייעת בגדוד 12 במהלך מלחמת ההתשה במובלעת הסורית ובקרבות על שיא החרמון[11] בהמשך מילא גם תפקידי קצין מבצעים גדודי ומפקד פלוגה בגדוד 13. בשנת 1976, כמפקד פלוגה השתתף במבצע יונתן[12]. לאחר מכן שימש כקצין מבצעים חטיבתי[13]. ב-1978, במהלך מבצע ליטני, עת היה סגן מפקד גדוד 12 בגולני, נפצע אשכנזי בפשיטה גדודית על יעדי מחבלים צפונית למרג' עיון שבלבנון. פציעתו הוגדרה כקלה משום שמרבית הקליעים פגעו באפוד מגן שלבש ולא בו[14].

שנות השמונים

לאחר שהחלים מפציעתו, שב לשרת בגדוד, אך בסוף אותה שנה השתחרר מצה"ל, והחל ללמוד באוניברסיטה. בשנת 1980 שוכנע על ידי הרמטכ"ל רפאל איתן, לשוב לשירות קבע צה"ל[15] ומונה למפקד גדוד 51 בגולני[16], ופיקד עליו בין היתר במבצע מוביל בלבנון[17]. במלחמת לבנון הראשונה (1982) שימש כסגן מפקד חטיבת גולני. במהלך המלחמה פיקד בין היתר על הכוחות שפעלו בקרב על הבופור ועל הפעולות בג'בל ברוך ובא-נבטיה[18]. לאחר המלחמה, למד במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה וסיים בהצטיינות[8]. בתום לימודיו מונה לקצין אג"ם במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי, והשתתף בפעולות חשאיות להעלאת עולים מאתיופיה לישראל[19]. עם סיום תפקידו הועלה לדרגת אלוף-משנה, והיה למפקד עוצבת חירם[20], חטיבה מרחבית בפיקוד צפון[21].

בשנת 1987 מונה למפקד חטיבת גולני. באותה עת פרצה האינתיפאדה הראשונה והחטיבה תחת פיקודו, פעלה בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה, וביצועיו זכו להצלחה ולהערכה רבה. כמו כן ביצעה החטיבה, תחת פיקודו, פעילות מבצעית שוטפת ומבצעים מיוחדים בדרום לבנון כנגד מחבלי החזבאללה. באחד המבצעים ביצע כוח בפיקוד אשכנזי, פשיטה על בסיס חזבאללה, שמוקם בחווה חקלאית המכונה מזרעת אל-חמרא שברמת נבטיה. כוח החוד, שהורכב מאנשי סיירת גולני, בפיקודו של ארז גרשטיין, נע בחשאי עד שהיה בקרבתם של המחבלים והרגם[22]. שנתיים לאחר מכן, מונה לקצין אג"ם בפיקוד הצפון[23], והיה בין אלה שהגו את נוהל חניבעל[24].

שנות התשעים

לאחר מכן הועלה לדרגת תא"ל ובשנים 19921990 שימש כמפקד עוצבת נתיב האש. לאחר מכן, בשנים 1992–1994, פיקד אשכנזי על יחידת הקישור ללבנון (יק"ל), בין היתר במבצע דין וחשבון[25]. בתפקידו הבא שימש, בשנים 1994–1996, כראש חטיבת המבצעים במטכ"ל. בשנת 1996 הועלה לדרגת אלוף, ומונה לעוזר ראש אג"ם. בשנת 1997 עמד בראש ועדת חקירה לבדיקת אסון השריפה בוואדי סלוקי, בו נהרגו חמישה מלוחמי חטיבת גולני ונפצעו חמישה נוספים[26]. ביולי 1998 מונה לאלוף פיקוד הצפון ובין היתר פיקד על הנסיגה מרצועת הביטחון, על-פי החלטת ממשלת ישראל, בראשותו של אהוד ברק. באוקטובר 2000 נחטפו בהר דב (שעל גבול הצפון) שלושה חיילי צה"ל. במסגרת חקירת האירוע, אף על פי שדו"ח החקירה ניקה את אשכנזי מאשמה, הועלו טענות קשות על כך שהדו"ח נכתב שלא כראוי, בלי לשמוע מספיק עדויות שטח. אף נטען כנגד אשכנזי כי ניסה להפיץ סיפור כאילו החיילים עסקו בעסקת סמים, אף שידע שהדבר לא נכון, על מנת לנקות את שמו[27].

שנות האלפיים

בשנים 20022004 שימש בתפקיד סגן הרמטכ"ל[28], ובשנת 2005 היה מועמד להחליף את הרמטכ"ל משה יעלון. עם פרסום ההחלטה לפיה דני חלוץ נבחר למשרת הרמטכ"ל ה-18 של צה"ל, פרש אשכנזי מצה"ל[11]. לאחר שחרורו מצה"ל, ולאחר תום תקופת הצינון המחויבת על-פי חוק, נבחר ב-2006 על ידי שר הביטחון עמיר פרץ לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון, וב-27 ביולי 2006 החל את כהונתו בתפקיד[29].

רמטכ"ל

בעקבות אירועי מלחמת לבנון השנייה והביקורות שעלו אחריה, הכריז הרמטכ"ל דן חלוץ על התפטרותו ב-17 בינואר 2007. לאחר התייעצויות, החליטו ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט ושר הביטחון עמיר פרץ כי אשכנזי ימונה למחליפו של חלוץ בתפקיד הרמטכ"ל ה-19 של צה"ל[30]. אשכנזי הועדף על פני מתחרהו העיקרי, סגן הרמטכ"ל האלוף משה קפלינסקי, בין היתר עקב החשש שקפלינסקי יצוין לרעה בדו"ח וינוגרד - הוועדה הממשלתית לחקר אירועי מלחמת לבנון השנייה[31][32]. ב-14 בפברואר 2007 נכנס אשכנזי לתפקידו כרמטכ"ל ה-19 של צה"ל[33].

כרמטכ"ל היה על אשכנזי להתמודד עם אירועי מלחמת לבנון השנייה ולהפיק לקחים בעקבותיה. עד מהרה הכריז כי בראייתו, "צבא נמצא באחד משני המצבים: או שהוא מתכונן למלחמה או שהוא נלחם"[34]. אשכנזי החל בציוד מחדש של כל הימ"חים (יחידות מחסני החירום) ובמשטר אימונים נרחב ליחידות היבשה השונות במתווה מלחמה כוללת ולוחמת גרילה כאחד (לאחר שנים בהן לא ערכו מספר חטיבות ואוגדות תרגילים בהיקף דומה). בנוסף החזיר אשכנזי את קורס מפקדי חטיבות (מח"טים) וקורס מפקדי אוגדות (מאו"גים), על מנת להכשיר מפקדים לפקד על אוגדות משוריינות, והגיש לאישור הממשלה תוכנית רב-שנתית ("תפן") להתעצמות זרוע היבשה, כאשר הרכש העיקרי היה מערכות מעיל רוח להגנה אקטיבית ונגמ"שי נמ"ר חי"ר[35].

ב-6 בספטמבר 2007 השמיד צה"ל בפיקודו את הכור הגרעיני בסוריה[36][37]. בדצמבר 2007 נפגש אשכנזי בישראל עם אדמירל מייקל מאלן, יושב ראש המטות המשולבים של ארצות הברית והייתה זו הפעם הראשונה זה 10 שנים שבה רמטכ"ל ישראלי נפגש עם מקבילו האמריקני. בעת ביקור גומלין בארצות הברית ביולי 2008 העניק לו מאלן את אות לגיון ההצטיינות בדרגת מפקד[38]. בסוף חודש פברואר 2008 יצא צה"ל למבצע חורף חם כנגד ארגוני הטרור בעזה במשך שתי יממות, ובסופו הושג הסכם רגיעה בין ישראל לחמאס. בהמשך אותה שנה דחף אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט, לביצוע מבצע מיוחד לחטיפת אחמד ג'עברי, אשר נחשב למפקדה בפועל של הזרוע הצבאית של החמאס, על ידי כוח מיחידה מובחרת. הרמטכ"ל, אשכנזי, אישר את הפשיטה, וכמוהו גם השר ברק וראש הממשלה אולמרט. גלנט פיקד עליה מתוך חדר המבצעים של השב"כ בתל אביב. הכוח הפושט התמקם בעמדות המתנה בעזה וארב לרכב בו נסע ג'עברי, אולם הלה פנה במפתיע ולא נסע בנתיב המתוכנן. הכוח שב לישראל מבלי להתגלות[39].

בסוף 2008 ותחילת 2009 יצא צה"ל למבצע עופרת יצוקה, בו ערכו כוחות צה"ל מתקפה אווירית ויבשתית רחבת היקף כנגד ארגוני הטרור בעזה בראשות החמאס. במהלך המבצע הופקד פיקוד הדרום על ניהול זירת המערכה ברצועת עזה הן באוויר והן ביבשה ובים. המטה הכללי ואשכנזי בראשו היה אמון על העיסוק בתקשורת, העבודה אל מול הדרג המדיני, המוכנות להתלקחות זירה נוספת ופיקוד על מבצעים מיוחדים בהקשר לזירה הרחבה של המבצע[40]. אשכנזי אף סייר בשדה הקרב, כדי להתרשם מן הלחימה באופן בלתי אמצעי ולחזק את ידי הלוחמים[41]. במהלך המבצע נהרגו 10 חיילים ו-3 אזרחים, לעומת כ-1,160 פלסטינים, ביניהם למעלה מ-700 מחבלים, ובציבור נוצר הרושם שצה"ל הפיק את מרבית הלקחים ממלחמת לבנון השנייה - הן בנושא הפעילות ההתקפית והן בנושא התגוננות העורף[42].

לאחר כניסת הרב, תא"ל אביחי רונצקי לתפקידו כרבצ"ר, החלו חיכוכים בין אנשי הרבנות הצבאית לאנשי חיל החינוך והנוער ובראשם קצין חינוך ראשי, תא"ל אלי שרמייסטר, בהקשר לתכני החינוך והזהות היהודית המוקנים לחיילים. במהלך "מבצע עופרת יצוקה" ליוו אנשי הרבנות הצבאית, בהוראת הרבצ"ר, תא"ל רונצקי, את הכוחות הלוחמים, העבירו להם הרצאות ושיעורים וכן חילקו דפי מסרים. הדבר יצר חיכוך עם אנשי חיל החינוך והנוער וכן לביקורת תקשורתית נרחבת. אשכנזי קיים פגישה עם שרמייסטר ורונצקי כדי להסדיר את חלוקת התפקידים בין שני הגופים האחראים בצה"ל על הקניית תכנים ערכיים וחינוכיים לחיילים וללוחמים[43].

ב-2010 העניקו עיריות אור יהודה ומגדל העמק "אזרחות כבוד" לאשכנזי[44]. באור יהודה אף קראו לכיכר תנועה על שמו, זאת על אף התנגדותו[45] ורצונו להחליף את שמה של הכיכר ל"כיכר צה"ל". בשנת 2012 נקרא בעיר גם רחוב על שמו ואשכנזי הגיע לטקס חנוכת השם[46]. בדצמבר 2015 הוחלט להחליף את שם הרחוב ליצחק נבון.

פרשת הרפז

באפריל 2010 הודיע שר הביטחון אהוד ברק כי אשכנזי לא ימשיך בתפקידו שנה חמישית, ויסיים את כהונתו בפברואר 2011[47]. באותה תקופה שררה אווירה עכורה בין השניים. ב-6 באוגוסט 2010 נחשף בתקשורת "מסמך הרפז" שלימים נודע כי זויף בידי בועז הרפז. כנגד אשכנזי נטען שהוא ניסה להשפיע באופן לא ראוי על בחירת הרמטכ"ל הבא, בין השאר על ידי יצירת ספין תקשורתי, והדלפת המסמך מתוך לשכתו. המשטרה ומבקר המדינה החלו לחקור את הפרשה. תחילה הכחיש אשכנזי את קשריו עם הרפז[48]. ב-14 בפברואר 2011 הסתיימה כהונת אשכנזי.

במאי 2012 ביקש מבקר המדינה מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית כנגד אשכנזי וראש לשכתו ארז וינר. בהסתמך על ממצאי המבקר גם הפצ"ר דני עפרוני המליץ כן[49]. ב-1 באוגוסט 2013 החליט היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד אשכנזי[50], וביוני 2014 נחקרו באזהרה הוא ואשתו. בינואר 2016 החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיקים נגד אשכנזי, ונגד רעייתו, רונית, עם זאת ציין כי אשכנזי ואנשי לשכתו עסקו באיסוף מידע מכפיש על שר הביטחון ואנשיו[51]. ב-8 במאי 2020 חשפה העיתונאית איילה חסון בחדשות 13, תוך הפרת צו איסור פרסום, תמליל שיחה בנוגע לפרשת הרפז בין הפצ"ר אביחי מנדלבליט לרמטכ"ל גבי אשכנזי.

המעבר לחיים האזרחיים

בפברואר 2012 מונה ליושב ראש הוועד המנהל של קרן רש"י, תפקיד אותו הוא ממלא בהתנדבות[52]. באפריל 2017 הצטרף לתנועת "פנימה" בראשותו של שר החינוך לשעבר, שי פירון.

יו"ר שמן

בנובמבר 2011 מונה אשכנזי ליו"ר חברת "שמן משאבי נפט וגז"[53]. בתשקיף שפרסמה החברה נמסר כי תפקידו יכלול "ייעוץ בתחומים אסטרטגיים, תכנון אסטרטגי של פעילות החברה, זיהוי הזדמנויות עסקיות בתחום חיפושי הנפט והגז וייצוג החברה מול רשויות ממשלתיות ומול משקיעיה". החברה מסרה כי "משרד הביטחון הערים בעבר קשיים על ביצוע הקידוח" ואשכנזי היה מעורב בדיונים עם משרד הביטחון לקבלת האישורים[54]. באוגוסט 2012 הצהיר בריאיון עיתונאי כי הוא מתנגד למדיניות הממשלה בנוגע להפקת הגז[55]. באוקטובר 2013 בעקבות כישלון הקידוח של החברה למציאת נפט, התפטר מתפקידו זה[56]. נראה שהחברה הייתה משוכנעת שאשכנזי ישיג את האישור הנדרש. מהודעותיה לבורסה עולה שכבר בפברואר 2012 היא חתמה חוזה עם חברה אמריקאית לצורך ביצוע הקידוח, חמישה חודשים לפני שהגיע האישור המיוחל ממשרד הביטחון. בשנתיים בהן כיהן כיו"ר החברה (ב-75% משרה) הייתה עלות שכרו של אשכנזי 3 מיליון ש"ח[54]. נגד אשכנזי ומנכ"ל החברה, יוסי לוי, הוגשה תובענה ייצוגית בסך 165 מיליון ש"ח, בטענה שהטעו את משקיעי החברה[57]. בפשרה שהושגה נקבע פיצוי בסך 4.5 מיליון ש"ח, שאותו תשלם חברת הביטוח של "שמן"[58].

בעקבות המשבר עם טורקיה

במאי 2012 הוגש בטורקיה כתב אישום, ובו תביעה לגזור תשעה מאסרי עולם, נגד אשכנזי ועוד שלושה קצינים בכירים ישראלים, עקב מעורבותם, בשנת 2010, בהשתלטות על ספינת "המרמרה" במשט לעזה[59]. עם הסכמי הפיוס עם טורקיה בשנת 2016, בוטלו כל כתבי אישום אלו[60].

בפוליטיקה

ב-21 בפברואר 2019, ערב סגירת רשימות המועמדים לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הודיע אשכנזי על הצטרפותו לחיים הפוליטיים[61], היה מהגורמים ליצירת רשימת כחול לבן והוצב במקום הרביעי ברשימה מטעם סיעת חוסן לישראל, ממנו נכנס לראשונה לכנסת העשרים ואחת. הוא נחשב למנהיג הרביעי ברשימה המאוחדת לצד בני גנץ, יו"ר חוסן לישראל, יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד ומשה יעלון יו"ר תל"ם.

הוא התמודד במשך הבחירות לכנסת ה-22 באותו המקום ולאחר כינון הכנסת קיבל את תפקיד יו"ר ועדת חוץ וביטחון הזמנית בשל הסכמה בין הליכוד לכחול לבן עליו[62].

שר החוץ

ב-17 במאי 2020 הושבע לתפקיד שר החוץ במסגרת הממשלה ה-35[63]. בטקס חילופי השרים הביע תמיכתו בעסקת המאה[64].

ב-18 ביוני 2020 אישר הפרלמנט האירופי את הסכם "שמיים פתוחים" בין ישראל לאיחוד האירופי. זהו אישור קבוע שימנע פרישה עתידית של חברות האיחוד מההסכם באופן עצמאי[65]. למחרת, אשכנזי החליט למנות את אלון אושפיז למנכ"ל משרדו[66].

ב-7 באוקטובר 2020 נפגש עם שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות עבדאללה בן זאיד ושר החוץ של גרמניה הייקו מאס לאחר שהשלושה ביקרו באנדרטה לזכר השואה בברלין. כמו כן, נפגש עם שר החוץ של איחוד האמירויות ודן עמו בהתקדמות המגעים בין הצדדים על הנספחים השונים של הסכם איחוד האמירויות הערביות–ישראל, בתחומי הכלכלה, התיירות והביטחון[67].

באותו החודש נפגש אשכנזי עם שר ההגנה היווני ושוחח עמו על המתח במזרח הים התיכון, האיום האיראני והוצאת ארגון הטרור חזבאללה מחוץ לחוק[68] ובסופו של אותו החודש גם נפגש עם מקבילו השווייצרי, איניאציו קאסיס[69].

בעקבות חילופי הממשל בארצות הברית, הוקם במשרד החוץ צוות מיוחד בראשותו שיתמקד בגיבוש אסטרטגיה כיצד ישראל תהיה מוערבת במשא ומתן עתידי בין ארצות הברית והמעצמות לבין איראן, וכיצד תוכל להשפיע על עמדת ממשל ביידן בנושא ועל תוכני ההסכם[70].

ב-3 בדצמבר נפגש עם שר החוץ הירדני. דבר קיומה של הפגישה התפרסם מזה כמה שנים (פגישות רבות שנערכו בשנים האחרונות פורסמו רק על ידי מידע ממקורות זרים שבמרבית המקרים גם לא קיבלו התייחסות מגורמים ישראלים או ירדנים)[71].

בעקבות הסכמי אברהם, קיים את טקס ההוקרה הראשון אי פעם לדיפלומטים הישראלים ששירתו בחשאי במפרץ הפרסי[72][73].

ב-30 בדצמבר 2020 הודיע לחברי מפלגתו, על פסק זמן מהפוליטיקה, ושלא יתמודד בבחירות לכנסת ה-24[74][75].

השכלה

צבאית
אקדמית

חיים אישיים

הוא נשוי לרונית (לבית לויטה), שמשפחתה היא מוותיקות כפר סבא, אשת נדל"ן. להם שני ילדים. מתגוררים בכפר סבא.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מכּתביו

הערות שוליים


  1. שגיאות פרמטריות בתבנית:כאן

    סוג לא תואם [ 3 ]
    יערה שפירא ומיכאל שמש, גבי אשכנזי: "לוקח פסק זמן ושוקל את דרכי" כחול לבן מתפרקת , באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 97332
  2. אביחי בקר, אלוף המקרה, הארץ, 20 במאי 1998, כפי שהועלה באתר פרש
  3. סמדר פלד, ילדי המחברת של מנחם, באתר ‏מאקו, ‏4 בינואר 2013‏ (החל מהדקה ה-08:18) - במקור, מתוך "אולפן שישי" של חדשות ערוץ 2
  4. דן מרגלית ורונן ברגמן, הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, כנרת, זמורה-ביתן, 2011, עמוד 40
  5. גבי אשכנזי, באתר "בהשקט ובבטחה".
  6. עמנואל רוזן, אנשי 2000 ביטחון - קודקודים אלמונים, מעריב מוסף "אנשי 2000", ראש השנה תשמ"ח, 23 בספטמבר 1987, עמ' 28
  7. אבי צור, "לא אתן לפגוע בזכויות נכי צה"ל", אתר ארגון נכי צה"ל, דצמבר 2006, "ההתגייסות לגולני לא הייתה במקרה. היא הייתה כתוצאה מהיכרות בלתי אמצעית של החטיבה, של אנשיה ושל האתגר הפיקודי שם. כבר כשהייתי בפנימייה היה ברור לי שאני ארצה ללכת למסלול פיקודי ולקצונה. במהלך השנים בפנימייה התאמנו בנושאים צבאיים. הפנימייה מכשירה אותך לתפקידי פיקוד, ואת מרבית האימונים, כך יצא, עשינו בחופשות בחטיבת גולני. התארחנו בסיירת ובגדודים והתאמנו יחד עם החיילים באופן מעשי, ונראה לי אז שזה מקום שאני ארצה להיות בו גם כחייל, גם כלוחם וגם כמפקד. לכן הלכתי לשם. כבוגר פנימייה יכולתי להתגייס להרבה מקומות אחרים בצבא אבל בחרתי ללכת לגולני"
  8. 1 2 עמיר רפפורט, גולנצ'יק, באתר nrg, 28 בינואר 2004
  9. איתי אשר, "הוא מבין את הצבא בשטח, לא במילים יפות", מעריב, 23 ביולי 1998, כפי שהועלה באתר פרש, עמוד 2, "במלחמת יום הכיפורים היה אשכנזי צוער בקורס קציני חי"ר בבה"ד 1, וצורף יחד עם צוערים אחרים לגדוד חי"ר שהשתייך לאוגדת שרון ופעל בגזרה המזרחית של התעלה באזור האגם המר בכמה קרבות קטנים"
  10. הרמטכ"ל אשכנזי נפרד ממגרש המסדרים של בה"ד 1, במחנה, 26 באוקטובר 2010(הקישור אינו פעיל, 22.2.2020)
  11. 1 2 עפר שלח, גבי אשכנזי יודע לחטוף, באתר nrg, 10 בינואר 2009
  12. אבי צור, "לא אתן לפגוע בזכויות נכי צה"ל", אתר ארגון נכי צה"ל, דצמבר 2006, "הייתי אז מ"פ בגולני, אבל אף אחד מהמשתתפים במבצע, למעט המפקדים המאוד בכירים, לא היה בתפקיד המקורי שלו. הייתה נבחרת של לוחמים שנאספה על בסיס הכישורים האישיים. המח"טים היו על תקן של מפקדי מחלקות ואנחנו היינו סוג של חיילים"
  13. אבי צור, "היינו קרובים להסכם עם סוריה הרבה יותר ממה שהציבור יודע", ריאיון עם האלוף אורי שגיא, "ביטאון הלוחם", אפריל 2010 - גיליון 222, כפי שהועלה באתר "תנועה לשלום ישראל-סוריה", אורי שגיא: "גבי היה אצלי מ"פ וקצין מבצעים חטיבתי, והיה איתי באנטבה ובעוד כל מיני פעולות"(הקישור אינו פעיל, 22.2.2020)
  14. אבי צור, "לא אתן לפגוע בזכויות נכי צה"ל", אתר ארגון נכי צה"ל, דצמבר 2006, "אין משהו מיוחד בפציעה הזאת. היינו בפשיטה גדודית על יעדי מחבלים צפונית למארג' עיון. נענו רגלית במהלך כל הלילה, ליל חורף. אני זוכר אותו כאחד הלילות היותר גשומים, מה שעזר לנו להתקרב ליעדים. תוך כדי הלחימה על היעד, עליתי עם פלוגה אחת, המג"ד עלה עם פלוגה אחרת. הלחימה הייתה מטווח מאוד קצר. מישהו מהצד השני היה מספיק זריז והצליח לפגוע בנו. לצערי נהרג לנו חייל באותה תקרית. אני נפגעתי מכדורים ביד ובירך. אני זוכר שברגע הראשון, מה שהיה חשוב לי זה להמשיך ולתפקד. זה כאב אבל לא שיתק אותי מבחינת התפקוד. זה היה לקראת סוף התקיפה וכיוון שגם המ"פ נפצע, מיניתי את מי שלימים נלחם לצדי על הבופור ונהרג, גוני הרניק, כאחראי על הלחימה, שהסתיימה כמה דקות אחר כך. קיבלתי טיפול בשטח כמו כל לוחם שנפצע ופינו אותי ואת שאר הפצועים לבית החולים"
  15. עמיר רפפורט, גולנצ'יק, באתר nrg, 28 בינואר 2004
  16. אלון בן דוד, הרמטכ"ל נפרד מזרוע היבשה: ירה פגז מטנק והסתער עם חבריו לגדוד, באתר של "רשת 13", 2 בפברואר 2011 (במקור, מאתר "nana10")
  17. איתי אשר, "הוא מבין את הצבא בשטח, לא במילים יפות", מעריב, 23 ביולי 1998, עמ' 2–3, כפי שהועלה באתר פרש
  18. חן קוטס בר, ההר זוכר הכל: הפצע מהבופור עדיין מדמם, באתר nrg, 10 ביוני 2012
  19. יהושע בריינר, אשכנזי חשף: השתתפתי בהעלאת יהודי אתיופיה, באתר וואלה! NEWS, 6 בדצמבר 2007, "כשהייתי סא"ל צעיר, השתתפתי בסדרה של מבצעים, שתכליתה הייתה טיסה לאפריקה והבאת אחינו האתיופים לארץ. ירו עלינו, ירינו בחזרה. לבסוף נחתנו באזור סודאן. אני זוכר איך מסמנים לנו איפה לנחות. אחר כך הגיעו משאיות בלי אורות, ואז משפחות שלמות של אנשים, שעולים בשקט בלי לדבר, עם מבט שאני לא יכול לשכוח"
  20. רתם קליגר, עשרה טיפים למח"ט המתחיל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 11 במרץ 2014
  21. עמוס הראל, גבי אשכנזי שיקם את צה"ל, בני גנץ ישקם את המטה הכללי, באתר הארץ, 10 בפברואר 2011
  22. משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 29, "באחד המבצעים פשט כוח של גולני, בפיקוד המח"ט גבי אשכנזי, על בסיס של החזבאללה שאותר בחווה חקלאית המכונה מזרעת אל-חמרא שברמת אל-נבטיה. כוח הסיירת, בפיקודו של ארז, שהוביל את המבצע, התגנב עד שהגיע ממש מתחת לאפם של השומרים. אז פתח באש וחיסלם. מעללי ההתגנבות למזרעת אל-חמרא סופרו בחטיבה עוד שנים רבות"
  23. יוסי פלד, "איש צבא" (כתבה: רונית ורדי), תל אביב: ספרית מעריב, תשנ"ג-1993, עמוד 361, "החפ"ק היה מלא קציני חי"ר. אחד מהם היה גבי אשכנזי, מקצוען יוצא מהכלל"
  24. שרה ליבוביץ-דר, דילמת השבוי, באתר הארץ, 20 במאי 2003
  25. גבי אופיר, "אספקה בהיטס", במחנה, 21 במאי 2010, עמוד 35
  26. עמרי אסנהיים, אש צולבת, מעריב, כפי שהועלה באתר פרש
  27. דן מרגלית ורונן ברגמן, "הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל", כנרת, זמורה-ביתן, 2011; עמ' 83
  28. עמוס הראל, ערב משאל ההתנתקות, האם עזה דומה ללבנון?, באתר הארץ, 28 באפריל 2004
  29. אמיר אורן, גבי אשכנזי ימונה למנכ"ל משרד הביטחון, באתר הארץ, 20 ביולי 2006
  30. גל פרל פינקל, "אנחנו צריכים לתקוף הלילה", מקור ראשון, 27 במרץ 2020.
  31. חנן גרינברג ורועי נחמיאס, בדרך לרמטכ"ל ה-19: פרץ נועד עם דן שומרון, באתר ynet, 18 בינואר 2007
  32. חנן גרינברג ואבירם זינו, פרץ פתח בהתייעצויות לבחירת הרמטכ"ל הבא, באתר ynet, 17 בינואר 2007
  33. אפרת וייס ולילך שובל, אשכנזי קיבל דרגה - חלוץ תקף את עריפת הראשים, באתר ynet, 14 בפברואר 2007
  34. יאיר בר כוכבא, כשבדמשק יכבה האור, נענע 10, 12 ביולי 2007(הקישור אינו פעיל, 22.2.2020)
  35. רון בן ישי, רמטכ"ל בלי הפסקה, באתר ynet, 15 בפברואר 2008
  36. אלון בן דוד, הקשר שבין פרשת הרפז לחשיפת דיסקין, אל-מוניטור, 15 בינואר 2013
  37. עמוס הראל, שם הקוד: אריזונה הניו יורקר חושף: כך תקפה ישראל את הכור הגרעיני בסוריה, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2012
  38. יובל אזולאי, ההפתעה שהכינו לרמטכ"ל אשכנזי בארה"ב, באתר הארץ, 24 ביולי 2008
  39. אבי יששכרוף, המחסלים נגד המהססים: המלחמה הסודית לשחרור גלעד שליט, באתר וואלה! NEWS, 26 ביולי 2013
  40. עזרי עמרם, גלנט: "בן לאדן הוא התגלמות הרוע", חדשות 2, 3 במאי 2011
  41. יהושע בריינר, הרמטכ"ל ביקר בחשאי את הלוחמים בעזה, וואלה, 8 בינואר 2009
  42. מיכאל הרסגור, אהוד פוקס, "רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים", הוצאת דביר, 2010, עמוד 333, "נראה שב'מבצע עופרת יצוקה' פעלה ממשלת ישראל באופן שקול ואחראי הרבה יותר מאשר במלחמת לבנון השנייה. מבצע זה הסתיים ללא הרוגים רבים וללא כישלונות. יש לומר זאת לזכות הצבא, ובמיוחד לזכותו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי שהעלה את רמת האימונים ביחידות השדה"
  43. גילי כהן, דו"ח מבקר המדינה מאבקים על חינוך חיילי צה"ל, באתר הארץ, 1 במאי 2012
  44. הרמטכ"ל אשכנזי יקבל אזרחות של כבוד במגדל העמק, 4 בנובמבר 2010, באתר צה"ל(הקישור אינו פעיל, 22.2.2020)
  45. none, בקרוב באור יהודה: כיכר ע"ש גבי אשכנזי, באתר ‏מאקו, ‏19,03,2010‏
  46. אחיקם משה דוד, אשכנזי: מעולם לא ברחתי, לא בשדה הקרב ולא מביקורת, באתר nrg, 5 במרץ 2012
  47. חנן גרינברג, ברק החליט לא להאריך את כהונת אשכנזי, באתר ynet, 6 באפריל 2010
  48. אור הלר, כתבה, באתר של "רשת 13", 30 באוגוסט 2010 (במקור, מאתר "nana10")
  49. עמוס הראל וגילי כהן, פרשת הרפז: הפצ"ר מאיים: אם לא תיפתח חקירה נגד אשכנזי, אחקור בעצמי את ארז וינר, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2012
  50. גילי כהן ורויטל חובל, פרשת הרפז: היועמ"ש החליט לפתוח בחקירה פלילית נגד גבי אשכנזי, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2013
  51. יוחאי עופר, פרשת הרפז: גבי אשכנזי נחקר באזהרה, באתר nrg, 12 ביוני 2014
    החלטת היועץ המשפטי לממשלה ב"פרשת הרפז", באתר משרד המשפטים, 20 בינואר 2016
  52. אתר הזווית השלישית(הקישור אינו פעיל, 22.2.2020)
  53. שי סלינס, הסתדר באזרחות: תכירו את הג'וב החדש של גבי אשכנזי, באתר כלכליסט, 6 בנובמבר 2011
  54. 1 2 שוקי שדה, למה גבי אשכנזי לא מפסיק להסתבך, באתר הארץ
  55. רון שטיינבלט, "אותה נחישות שראינו בהקמת ועדת ששינסקי הייתה צריכה להיות מופגנת ביצירת התשתית להבאת הגז", באתר גלובס, 12 באוגוסט 2012
  56. עמירם ברקת, לאחר כשלון הקידוח: גבי אשכנזי פורש מתפקיד יו"ר שמן, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2013
  57. אלה לוי-וינריב, נכשל הגישור בייצוגית נגד גבי אשכנזי וחברת שמן בנוגע לקידוח "ים 3", באתר גלובס, 30 בדצמבר 2018
  58. תומר גנון, משקיעי שמן יפוצו ב-4.5 מיליון שקל בתביעה על הטעיית משקיעים, באתר כלכליסט, 13 בינואר 2020
  59. יואב זיתון, אשכנזי על האישום בטורקיה: "השכל הישר יגבר", באתר ynet, 28 במאי 2012
  60. ynet, הסכם הפיוס: "טורקיה מסירה התביעה בפרשת המרמרה", באתר ynet, 2 בדצמבר 2016
  61. סופית: גבי אשכנזי מצטרף לפוליטיקה, באתר "סרוגים", 21 בינואר 2019
  62. גדעון אלון, אושר מינוי אשכנזי ליו"ר ועדת חוץ וביטחון, באתר ישראל היום, 3 באוקטובר 2019
  63. גל פרל פינקל, הגנרל הדיפלומט, באתר "זמן ישראל", 18 במאי 2020
  64. איתמר אייכנר, אשכנזי: "תוכנית השלום של טראמפ - ההזדמנות הגדולה ביותר", באתר ynet, 18 במאי 2020
  65. ברקע המתיחות סביב הסיפוח: אושר הסכם שמיים פתוחים בין ישראל לאיחוד האירופי, וואלה!News, 18 ביוני 2020
  66. טל שניידר, שר החוץ גבי אשכנזי החליט למנות את אלון אושפיז למנכ"ל משרדו, גלובס, 18 ביוני 2020
  67. יובל יועז, בג"ץ פסל את חוק המסתננים, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2013
  68. השר אשכנזי נפגש עם שר ההגנה היווני, באתר ערוץ 7, 27,10,20
  69. מערכת ישראל היום, היום: פגישת שר החוץ אשכנזי עם מקבילו השוויצרי, באתר ישראל היום, 29 בנובמבר 2020
  70. לקראת ממשל ביידן: ישראל מגבשת אסטרטגיה להשפיע על ההסכם עם איראן - וואלה! חדשות, וואלה!News, 18 בנובמבר 2020
  71. מפגש חשאי: אשכנזי ושר החוץ של ירדן נועדו במעבר אלנבי, וואלה!News, 3 בדצמבר 2020
  72. הדיפלומטים הישראלים ששירתו בחשאי במפרץ זכו להוקרה: "זרענו את זרעי השלום", ynet, 2020-12-11
  73. ברק רביד, על טקס ההוקרה, Twitter
  74. טל שליו בציוץ בטוויטר
  75. עדו בן פורת, מכה נוספת לבני גנץ: גבי אשכנזי פורש מכחול לבן, באתר ערוץ 7, 30 בדצמבר 2020
גבי אשכנזי - תבניות ניווט


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.