ברכת אפרים ומנשה

ברכת יעקב לאפרים ומנשה הוא מאורע שבו יעקב אבינו מברך את נכדיו, בני יוסף: אפרים ומנשה לפני מותו. ברכה זו נקבעה לדורות כברכה שעל פיה כל אב יהודי מברך את בניו, על פי קביעתו של יעקב: "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל". המאורע מובא בפרשת ויחי שבסוף ספר בראשית (פרק מ"ח),

מחלתו של יעקב

תקופה לאחר שבועתו של יוסף ליעקב אביו שלא יקברהו במצרים, מתרגש על יעקב חוליו האחרון. אפרים[1] נשלח לקרוא ליוסף שיבוא למיטתו של יעקב.

הברכות

כשיוסף הגיע ליעקב עם שני בניו מנשה ואפרים, יעקב עמד לכבודו (כי אפילו שהוא בנו, הוא מלך וצריך לחלוק לו כבוד[2]) ואמר לו ששני בניו יהיו כשני שבטים בני יעקב ויקבלו שתי נחלות בארץ ככל אחד מהשבטים[3].

וְעַתָּ֡ה שְׁנֵֽי־בָנֶ֩יךָ֩ הַנּוֹלָדִ֨ים לְךָ֜ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּאִ֥י אֵלֶ֛יךָ מִצְרַ֖יְמָה לִי־הֵ֑ם אֶפְרַ֙יִם֙ וּמְנַשֶּׁ֔ה כִּרְאוּבֵ֥ן וְשִׁמְע֖וֹן יִֽהְיוּ־לִֽי׃

לאחר מכן מקרב יוסף את בניו אל אביו, והוא פונה אליו:"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת־בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי־אֵלֶּה׃ וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל־אָבִיו בָּנַי הֵם אֲשֶׁר־נָתַן־לִי אֱלֹקִים בָּזֶה וַיֹּאמַר קָחֶם־נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֵם׃" לכאורה פניה זו מאוד תמוהה, בפרט לאחר שהוא מייד להם מקום של כבוד כבניו שאר השבטים: ברש"י מובא מדרש תנחומא באות ו' שאומר שכשיעקב ביקש לברכם נסתלקה שכינה ממנו לפי שעתידים ירבעם ואחאב לצאת מאפרים ויהוא ובניו ממנשה, ולכן יעקב שאל "מי אלה" כלומר מהיכן יצאו אלו שאינן ראוין לברכה, ויוסף ענה לו "בזה" כלומר הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה ובקש יוסף רחמים שתחזור וחזרה ונחה עליו רוח הקודש, ואז יעקב אמר "קחם נא אלי ואברכם". בהמשך יעקב ביקש מיוסף שיקריב אליו את מנשה ואפרים בניו כי הוא התעוור מזוקן, וכשיוסף קרב אותם יעקב נשק להם וחיבק אותם.

יוסף הגיש את אפרים הצעיר בימינו משמאל ליעקב, ואת מנשה הבכור בשמאלו מימין ליעקב, כי ימין הוא הצד החשוב ביהדות אז יוסף שם את הבכור בצד ימין, כשיעקב הניח את ידיו על ראשיהם בשביל לברכם הוא הפך את ידיו והניח את ידו הימנית על ראש אפרים הצעיר ואת ידו השמאלית על ראש מנשה הבכור. במענה לשאלת יוסף למה עושה כך ענה שהוא עושה זאת במכוון ("יָדַעְתִי בְנִי יָדַעְתִי") כי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל שעתיד גדעון לצאת ממנו שהקדוש ברוך הוא עושה נס על ידו במלחמה עם מדיין, אבל אחיו הקטן יגדל ממנו שעתיד יהושע בין נון לצאת ממנו שינחיל את הארץ וילמד תורה לישראל וזרעו יהיה מלא הגוים שכל העולם ישמע את שמעו כשיעמיד חמה בגבעון וירח בעמק אילון, אז בגלל שצאצאי הצעיר יגדלו יותר לכן שם עליו את יד ימינו.

וַיְמָאֵ֣ן אָבִ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִֽהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם׃

נוסח הברכה שיעקב ברכם:

הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ

 

בפירוש הברכה כתוב ברש"י ש"המלאך הגואל אותי" זה המלאך שרגיל להשתלח אלי בצרתי, "יברך את הנערים" - מנשה ואפרים, "וידגו" הפירוש כדגים שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהם.

בהמשך הברכה ברך אותם שבני ישראל ישתמשו בשמם בשביל לברך, שיברכו שיהיו כאפרים ומנשה (הוא שם את אפרים לפני מנשה).

וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹקִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם אֶת־אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה׃

ציוני דרך

חולי לפני המיתה

בגמרא[4] מובא, שהיה זה דבר חדש בעולם. עד דורו של יעקב אבינו, אנשים בעולם היו מתים ללא התראה מוקדמת, לא היו עוברים חולי מיוחד לפני מיתתם, אלא היה מספיק עיטוש קל שאדם היה עושה - והוא היה מת. (זהו גם המקור לתגובה המילולית לעיטוש של אדם. לבריאות! כלומר, פעם היו מתים מכך.) יעקב, שראה את הסבל שהמוות הפתאומי גורם לבני האדם, התפלל לה' שאנשים יהיו חולים לפני מיתתם ובכך ידעו שהולכים הם לבית עולמם ויכינו עצמם לכך. יעקב, היה האדם הראשון בהיסטוריה שחלה לפני מיתתו.

המלאך הגואל

ערך מורחב – המלאך הגואל

ברכת "המלאך הגואל" העומדת במרכז ברכתו של יעקב לנכדיו, זכתה להתייחסויות רבות בספרות חז"ל, והשתרשה לדורות כסגולה לשמירה מעין הרע.

ברכת הבנים

ערך מורחב – ברכת הבנים

קביעתו זו של יעקב: "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל" - התקבעה לדורות כברכה הנהוגה בחלק מקהילות ישראל, בה האב מברך את הילדים בערב יום הכיפורים, ובקהילות רבות אף בכל ליל שבת. יחד עם נוסח ברכת הכהנים: "ישימך אלקים כאפרים וכמנשה. - יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום."

הערות שולים

  1. על פי רש"י, אפרים היה רגיל ללמוד עם יעקב אבינו. בפירושו של רבי עובדיה מברטנורא מובא, שהמילה "אפרים" והמילה "ויאמר" אלו אותם אותיות בהיפוך א"ת ב"ש(ברטנורא, בראשית מח א,א
  2. רש"י. וברש"י כתוב בנוסף לזה שמזה לומדים שצריך לחלוק כבוד למלכות
  3. ברשב"ם כתוב שהם קבלו כמו השבטים בגלל שנולדו לפני שיעקב הגיע למצרים
  4. תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פז עמוד א וכן בפרקי דרבי אליעזר, פרק נב


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.