בריכת רם

בְּרֵכָת רָם[1] או בְּרֵיכָת רָם (נֶהֱגֶה לעיתים ובטעות "בִּירכָּת רם", לפי היגוי ערבי כביכול, שמה בערבית: بحيرة مسعدة "ברכת מסעדה") היא אגם טבעי בצפון-מזרח רמת הגולן, ליד היישובים הדרוזיים מסעדה ומג'דל שמס. בערבית שמה נהגה כ-"ראן" ואצל יוסף בן מתתיהו היא מכונה "הפיילה" – הקערה. צורתה עגולה ומימיה מתוקים ובהירים. כיום הברכה מתפקדת כמאגר מים, ובמימיה משקים גידולים באזור. השם המקובל בערבית למקום הוא ״בֻּחַיְרֶת מסעדה״ על שם הכפר הדרוזי הסמוך.

בברכה נמצאה צלמית ארכאולוגית חשובה ביותר. צלמית "ונוס מברכת רם" נחשבת לייצוג העתיק ביותר של דמות אנושית הקיים בתיעוד הארכאולוגי.

גאולוגיה

ברכת רם נמצאת בקצה הצפוני-מערבי של השדה הגעשי חארת א-שאם, סמוך לגבול שפכי הבזלת העתיקים של צפון רמת הגולן עם מדרונות החרמון. הברכה היא מארלוע התפוצצות של הר געש – שלועו התמלא או היה רווי במי תהום. אגן הברכה אובלי שממדיו 1,000-1,200 מ', והוא שקוע ביחס לסביבתו כ-30–120 מ'. בתחתיתו מצויים סלעים פירוקלסטיים ועליהם משקעים בעומק של כ-90 מ', המכוסים במים רדודים – כ-10 מ'. מתחת לאגן מצויה בזלת בעובי של לפחות 180 מ', הממלאת את חלל הדיאטרם.

מסלע

המסלע בברכת רם כולל סלעי משקע עתיקים המכוסים בסלעים געשיים השייכים לחבורת בשן כגון בזלת, בזניט, סקוריה וטוף. שולי השקע מסביב לברכה מכוסים בטוף ברכת רם המורכב מאפר געשי ולפילי וכן שברי הסלעים שהיו מצויים בחלל הלוע והועפו במהלך ההתפרצות והחומר המגמטי שגרם להתפרצות. בנוסף לחומרים אלה מכיל הטוף פנוקריסטים גדולים של קרסוטיט (Kaersutite) – מינרל כהה מקבוצת האמפיבול, וכן קסנוליתים של פירוקסניט וגרנוליט שמוצאם מאזור תחום אי הרציפות מוהורוביצ'יץ' המפריד בין מעטפת כדור הארץ והקרום. מערבית למאר מכוסה הטוף בקילוח בזלת סער, המייצג את האירוע הגעשי הצעיר באזור והמצביע על חזרה לגעשיות מגמטית יבשה וסיום שלב ההתפרצויות הפריאטו-מגמטיות בברכת רם.

ישנו דמיון כימי בין הבזלות השונות באזור, אשר כולן בזניטיות. הבדלים פטרוגרפיים ברורים בין החלקיקים הבזלתיים בטוף איפשרו את חלוקתם לשבעה פרטים: בזלות 17, 15, 6, בזלת עין זיוון, בזלת כרמים תחתונה, בזלת כרמים עליונה ובזלת יעפורי.

בהנחה כי עומק הדיאטרם שווה לקוטר בסיסו (כ-1 ק"מ), נמצא כי נפח חרוט הדיאטרם הוא כ-0.26 ק"מ מעוקב.

האתר הפרהיסטורי

בצידה המערבי של ברכת רם נחשף חתך גאולוגי מעניין הנושא שתי שכבות פלאוסול (קרקע קבורה) ובהן ממצאים ארכאולוגיים פרהיסטוריים. האתר נתגלה על ידי ד. בן עמי ונחפר על ידי פרופ' נעמה גורן-ענבר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בשנים 81–1980. השכבות הנושאות כלי צור חתומות על ידי בזלות.

הפלאוסול העליון, מעל טוף ברכת רם נחתם על ידי בזלת סער אולם עד כה לא נמצאו די כלים לאפיין את הממצא.

נמוך יותר נמצא פלאוסול הנתון בין בזלת כרמים לבין בזלת כרמים עליונה, בתוך הקרקע האדומה ש"נאפתה", נמצאו כלי צור רבים ביניהם אבני יד קטנות, מקרצפים ונתזים שהופקו בטכניקת לוולואה. רק אבן יד אחת סותתה מבזלת, על אף חומר הגלם הנוח.

הממצא נראה שייך לתקופה הפרהיסטורית וכפי הנראה קרוב בגילו לבזלת כרמים העליונה שכיסתה אותו. כלים דומים נמצאו גם בעמק יעפורי שמצפון.

ניתן היה להבחין באתר בשתי שכבות אולם לא נמצא הבדל משמעותי ביניהן. בתחתונה מהשתיים נמצא גם ממצא מפתיע, צלמית ארכאולוגית חשובה ביותר. צלמית ונוס מברכת רם נחשבת לייצוג העתיק ביותר של דמות אנושית הקיים בתיעוד הארכאולוגי וסביב קבילותה עדיין מתנהל ויכוח.

מקבץ של אתרים פרהיסטוריים נוספים נמצא לאורך ואדי אבו סעיד מדרום מזרח לברכה, למרגלות הר כרמים, באזור נחשף צור עתיק משובח שחלקו עבר תהליך "אפייה" בחום גבוה על ידי הלבה שזרמה מעליו. תהליך זה משפר את פצילות הצור ובתקופות מאוחרות יותר נעשה באופן מלאכותי.

ביהדות

ברכת רם, חמי גדר וחמי טבריה הם על-פי המדרש שלושה מקורות מים שנותרו לאחר המבול המתואר בפרשת נח. עוד מסופר במכילתא לפרשת בשלח על משה רבנו, שנאסרה עליו הכניסה לארץ ישראל וחציית הירדן, שמבקש להיכנס לארץ ב"מחילה של קיסריון" המזוהה כמחילה שהאמינו שחיברה את ברכת רם בעבר הירדן לבניאס בצדו המערבי של הירדן.[2]

אגדות שנקשרו בברכה

במהלך ההיסטוריה נקשרו בברכה אגדות ומיתוסים רבים, והמפורסם ביותר גורס כי הברכה קשורה בקשר תת-קרקעי עם נחל חרמון – הבניאס. על אף שהתאוריה נגזרת מבסיס הגיוני – האזור הוא קרסטי ותהליכים אלו יכולים ליצור מנהרות תת-קרקעיות ארוכות למדי, היא הרחיקה לכת ומופרכת באופן חד-משמעי.

גם יוסף בן מתתיהו מתאר את המיתוס, ואף מציג ראיות לכאורה לקיומו:

...ואיש עוד לא ידע לפנים, כי מן הברכה הזאת יוצא הירדן, עד אשר בא פיליפוס [...] הוא זרה מוץ על פני ברכת הקערה [ברכת רם], ואחר כך מצא כי נסחף המוץ אל פמיאס.

אך שתי טענות אלה הופרכו במהרה על ידי גאולוגים, אשר חישבו ומצאו שאם היה קשר תת-קרקעי כזה – הרי שהברכה הייתה מתרוקנת תוך תשעה-עשר יום בלבד.

לעומת ההפרכה של טענות אלו ישנה עוד טענה והיא שהאגם מתמלא ממעיינות בדופנות הברכה ומנביעות תת-קרקעיות שאינן מאפשרות לה להתייבש אף על פי שהיא מזרימה מים דרך מעיין קרסטי תת-קרקעי לבניאס.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

תמונה פנורמית של ברכת רם (לצפייה הזז עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.