בעל פעור

בעל פְּעוֹר הוא שמו של אליל מקומי, מסוג בעל, שעבדו לו בהר פעור בארץ מואב (ספר במדבר, פרק כ"ג, פסוק כ"ח).

הר פעור הוא האתר שבו מסופר על בלק בפעם האחרונה. אך זוהי הפעם הראשונה שבה בני ישראל מתוודעים לאל בעל. הפרשה מתוארת בספר במדבר פרק כ"ד. על פי רש"י שמו של האליל ניתן לו "על שם שפוערין לפניו פי הטבעת ומוציאין רעי, וזו היא עבודתו", כלומר עבודת בעל פעור היא לעשות עליו את צורכי האדם, או לחשוף למולו את הערווה[1]

חטא בעל פעור

קובץ:Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטא בעל פעור

בלעם בן בעור הציע לבלק בן צפור מלך מואב לשלוח את בנות העם המואבי לזנות את עם ישראל ותוך כדי כך לפתות אותם לעבוד את הפעור. מכאן למדים כי עבודת הבעל החלה בקרב בני ישראל כבר בזמן הנדודים במדבר. משה ציווה על שופטי ישראל: "הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר".[2] מגפה הוטלה על בני ישראל כעונש על עבודת הבעל.

קישורים חיצוניים

  • {{|. לזיהויים של פעור ומרקוליס באתר "רציו" של ערכים}}

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

ראו גם

הערות שוליים

  1. תשובת הרמב"ם תמ"ח
  2. ספר במדבר, פרק כ"ה, פסוק ה'
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.