בעיית שחמט

בעיית שחמט היא חידה העושה שימוש בכללי משחק השחמט, שבה מוצג מצב מסוים על לוח השחמט, ועל הפותר להגיע למצב כלשהו (לדוגמה: שח או מט) תחת הגבלות של כללים מיוחדים, בהתאם לסוג הבעיה. ברוב הבעיות יש הגבלה על מספר המסעים.

בעיות שחמט לרוב יצייתו לכללי המשחק, אך יש כאלה שחורגות מהם. למרות זאת, הן שומרות על החוקים הבסיסיים ועוסקות במצבים, ובכך הן נבדלות מחידות שחמט, שבהן משתמשים בלוח ובכלים אך לא במצבים. בעיות שחמט נחשבות כמפתחות את החשיבה הלוגית ואת היכולת במשחק השחמט, אפילו כאלה שמטרתן הפוכה ממטרת משחק השחמט (לדוגמה: מט לדעת), ואף על פי שהמצבים שמוצגים בבעיות שחמט מורכבים ובדרך כלל לא יגיעו במשחק רגיל.

בעיות שחמט נחשבות כתחום עצמאי במשחק השחמט. יש ספרות ענפה בנושא, ומתקיימות אליפויות קומפוזיציה (חיבור בעיות) ופתרון בעיות. שחקני שחמט רבים עוסקים בהן. יש המתמקדים בבעיות שחמט, ועוסקים פחות בשחמט רגיל.

סוגי בעיות

8 קובץ:Chess rld44.png קובץ:Chess kld44.png
7
6
5
4
3
2 קובץ:Chess pll44.png
1 קובץ:Chess qdl44.png
א ב ג ד ה ו ז ח
מט בשני מסעים (הפתרון: 1.מהא1)
  • מט במספר מסעים - הלבן מתחיל ועליו להנחית מט על השחור במספר מסעים נתון, כאשר הוא יוכל להנחית מט ללא תלות מה יעשה השחור.
    • מט בשני מסעים - (מכונה גם דו מסעית) לבן מבצע מהלך, כך שבתור הבא יוכל להנחית מט. חידות אלה הן הפופולריות ביותר בגלל פשטותן.
  • מט עזר - השחור מתחיל (בדרך כלל) ומסייע ללבן להנחית לשחור מט.
    • פט עזר - השחור מסייע ללבן להגיע למצב של פט.
  • מט לדעת - הלבן מתחיל וכופה על השחור, נגד רצונו, להנחית ללבן מט.
    • מט רפלקס - בעיית מט לדעת, שבה מי שיכול להנחית מט חייב להנחית אותו.
  • בעיה סדרתית - בעיה שבה אחד מהצדדים משחק כמה תורות ברצף.
  • סיום - חידות "מציאותיות" ללא הגבלה על מספר המסעים. בעיות אלה מתחלקות לשני סוגים עיקריים:
    • "לבן נוסע וזוכה" - על הלבן לשחק כך שיזכה, בהנחה שהשחור משחק בצורה הטובה ביותר.
    • "לבן נוסע וכופה תיקו" - על הלבן לשחק כך שיכפה תיקו, בהנחה שהשחור משחק בצורה הטובה ביותר.
  • ניתוח רטרוגרדי - נתון מצב על הלוח ועל הפותר לגלות מה היה המצב שקדם לו.
  • שחזור - נתון פתרון של בעיה, על הפותר למצוא את הבעיה המקורית.

בנוסף, בבעיות שחמט נעשה לפעמים שימוש בכלי שחמט אגדתיים שהם כלים מיוחדים שלא קיימים במשחק רגיל, אך הם משמשים בוריאציות של משחק השחמט ובבעיות. בעיות עם כלים כאלה מכונות "בעיות אגדתיות".

סגנונות של בעיות שחמט

  • "כפאי" או מהלך כפוי, אלה בעיות שחמט היוצרות מצב בו כל מהלך תשובה יגרור הפסד.
  • "הכתרה לא צפויה", אלה בעיות שפיתרונן טמון בהפיכת הרגלי המגיע לקו הסיום לכלי שאינו המלכה.
  • "הקרבות", אלה בעיות שניתן לפתור על ידי הקרבת כלים למען השגת המטרה הסופית.

מוטיבים בדו מסעיות

8
7
6
5
4
3
2
1
א ב ג ד ה ו ז ח
דוגמה ל"גרימשואו"- מט בשני מסעים

ב"דו מסעיות" (לבן נוסע וכופה מט ב-2) ישנן הזדמנויות למוטיבים מעניינים רבים, כגון:

  • "גרימשואו": רץ וצריח שחורים שבכל אפשרות אחד מהם נע וחוסם את האחר.
  • "switch-back": במסע השני, הכלי שנע חוזר למקומו הקודם ומנחית מט.
  • "אלבינו": במסע השני, בהתאם למסע השחור יש לרגלי הלבן 4 אפשרויות להנחית מט: מסע אחד, מסע כפול, הכאה לימין והכאה לשמאל.

בדוגמה משמאל הפתרון הוא 1. מהב1 (מאיים מהב7). על 1...רב2 עונים 2. מה ח1 (כי נחסם צז2) ועל 1...צב2 עונים 2.מהו5 (כי נחסם רה5)

פרובלמאים ישראלים

האיגוד לקומפוזיציה שחמטית בישראל מארגן תחרויות פתירת בעיות וקומפוזיציה, ומוציא לאור כתב עת. מדי שנה מתקיימת אליפות עולם בפתירת בעיות שחמט, וישראל זכתה מספר פעמים במקום הראשון.

מחברי בעיות ישראלים מפורסמים: עפר קומאי, מרק ארנבורג, יוחנן אפק, אורי אבנר, שלמה זיידר, יוסי רטר, פז עינת, אהרון הירשנזון, מנחם ויצטום, עמנואל נבון, יואל אלוני, הלל אלוני, יהודה הוך, אמציה אבני, גדי קוסטף, לאוניד מקרונץ ויפים רוחליס.

פותרי בעיות ישראלים מפורסמים: עפר קומאי, רם סופר, עומר פרידלנד, לב גליאצנשפיגל ומוטי צ'ובניק.

המתמטיקאי היהודי נועם אלקיס הוא מחבר ופותר של בעיות שחמט וזכה באליפות העולם ליחידים בפתרון בעיות שחמט בשנת 1996.

רישום

סימוני הבעיות

מט מסומן ב-#, מט עזר ב-H (קיצור של helpmate) ומט לדעת ב-S (קיצור של selfmate). לידם מוסיפים את מספר המסעים. (לדוגמה: 2# פירושו מט בשני מסעים. 3#H פירושו מט-עזר בשלושה מסעים).

רישומי הפתרונות

רישומי התנועות לפי הכללים שבערך שחמט.

רישום הפתרונות:

  • בבעיות מסוג מט ב-n מסעים רושמים את המסע הראשון, איום (אם יש) ואת כל הוריאנטים באורך מלא, מלבד מסע אחרון של שחור ושל לבן.
  • בבעיות מט עזר רושמים את כל המסעים בכל הפתרונות.
  • בבעיות מט לדעת רושמים מסע ראשון, "איום" ווריאנטים לכל אורכם, מלבד המט של השחור.
  • בסיומים רושמים את כל המסעים עד לניצחון ברור (מט או יתרון חומרי מכריע) או לתיקו ברור, כאשר מספיק לציין את המסעים שבהם משחק השחור בצורה הטובה ביותר (לעיתים די בציון הוריאנט העיקרי).

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אליהו פשר, הפרובלמאי הישראלי.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.