בית הקברות היהודי העתיק בצפת

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

בית העלמין העתיק
(למפת צפת רגילה)
 
בית העלמין העתיק

בית הקברות היהודי העתיק בצפת הוא מבתי העלמין העתיקים בארץ ישראל. שימש במשך מאות רבות של שנים כמקום קבורה לבני המקום ובהם דמויות בולטות וחשובות במורשת ישראל. בית הקברות מצוי לאורכו של המדרון המערבי של העיר צפת. בקצה רחוב האר"י במורד הר כנען למול נחל עמוד וצופה על הכנרת. מדי שנה מבקרים בו למעלה מ-700 אלף איש הפוקדים את קברי הצדיקים שבמקום ביניהם קברי תנאים, אמוראים, מקובלים ואדמו"רים רבים[1]. בסמוך אל בית הקברות העתיק וגם מיתחתיו נמצא "בית הקברות החדש של צפת" ובצידו הצפוני נמצא "בית הקברות הצבאי של צפת" הנמצא על צלע ההר ולצידו האנדרטה לזכר עולי הגרדום, ומקווה האר"י.

היסטוריה

האזכור הקדום ביותר הוא של תלמיד רבי עובדיה מברטנורא בשנת 1495 המזכיר את בית העלמין ואת קברו של הנביא הושע בן בארי. בשנת 1635 בקירוב מספר גרשון בן אליעזר סגל על כפר עין זיתון:"עין זיתון בה בית כנסת בנוי וסגור עם ספר תורה. ולצפון הכפר בית חיים."[2]

מתאר בית העלמין

בית הקברות הישן משתרע על קרקע ששטחה נאמד במאה וחמישים דונם. בעקבות רעש האדמה וגלישת קרקע ניתן למצוא בבית העלמין לעיתים קברים מעל קברים.

החלקה הספרדית העתיקה

מן המאה ה-18 נוצרה הפרדה בקבורה בין הנקברים בני הקהילה האשכנזית לבין בני הקהילה הספרדית. רוב הספרדים נקברו בחלק הצפוני של בית העלמין. לעיתים ניתן למצוא קבורה ספרדית במערות קבורה בחלק הדרומי.

החלקה האשכנזית העתיקה

רוב בני הקהילה האשכנזית בעיר נקברו בחלק הדרומי של בית העלמין.

בית הקברות הצבאי

רוב הקברים בחלקה זו הם מן המאה ה-20 וצפופים מאוד. בחלקה קבורים בין היתר חללי המצור על עכו במלחמת השחרור.

החלקה הספרדית החדשה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

לאחר קום המדינה הוקמו שתי חלקות חדשות לאשכנזים ולספרדים.

החלקה האשכנזית החדשה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

אתרים בבית העלמין

  • מקווה האר"י. המקווה בנוי על מעיין שעל פי המסורת בו נהג האר"י לטבול.
  • קברו של ר' פנחס בן יאיר- בתוך כיכר גדולה ישנו עץ גדול שעליו תלויים בדים ושקיות ניילון קבר זה מקובל להקיף שבע פעמים תוך כדי תפילה.
  • קרבנות רעידת האדמה שהתרחשה בשנת 1837.
  • קרבנות המגפה והרעב של מלחמת העולם הראשונה ביניהם 104 מצבות של נספי גירוש תל אביב.
  • מצבת עולי הגרדום- בבית הקברות נקברו שבעה עולים מ-12 לוחמי המחתרות שהוצאו להורג בתלייה על ידי הבריטים בכלא עכו בשנת 1947.
  • קרבנות הפיגוע במעלות.
  • קרבנות הפיגוע באוטובוס ילדי אביבים.

חיפוש מאגר קברים

הקבורים בבית העלמין

בין הקבורים בצפת ישנם מחכמי צפת שחיו בעיר במאה ה-16, הרוגי רעש האדמה שפקד את העיר בשנת 1837, קרבנות הפרעות שהתרחשו בעיר בתקופת המנדט הבריטי, עולי הגרדום, ועוד. ביניהם:

שיקום בית העלמין

הזנחת המקום באופן מתמשך הביאה לכך שקברים רבים נעלמו. יששכר דב פטמן, ניצול שואה שעלה ארצה בשנות הארבעים, עשה רישום ומיפוי חלקיים לכשלושת אלפים מצבות מתוכן כאלף וארבע מאות נושאות כתובות[4]. תיעודו של פטמן שימש כבסיס לסקר נרחב שנעשה על ידי חוקר ארץ ישראל רמי יזרעאל החל משנת 1990. בתחילת שנות התשעים הוחלט לשקם את בית העלמין ולהתאים אותו לביקורי מאות אלפי עולי הרגל והמבקרים המגיעים אליו בכל שנה. בשנת 2011 נשרף בית העלמין[5].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. מגזין ארץ וטבע, בית העלמין העתיק, באתר ynet, 11 באוגוסט 2003
  2. נתן שור, תולדות צפת עמוד 100, הוצאת עם עובד.
  3. מידע נוסף, בשנת תרנ"ז[1897] עלה ארצה, התיישב בחיפה, ולאחר מכן קבע מושבו בצפת, עד פטירתו בתרס"ב [1901], נטמן לא הרחק מקבר האר"י. תורתו בספר "ויקח משה".
  4. חגי עמיצור, צפת וכל נתיבותיה בעריכת אייל מירון, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים.
  5. קובי דוד, אחרי השרפה, מי ישפץ את בית העלמין הישן בצפת?, באתר וואלה! NEWS, 23 ביולי 2011
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.