בית אהרן שלוש

בית אהרן שלוש (קרוי גם בקיצור בית שלוש) עומד ברחוב שלוש מס' 32 בשכונת נווה צדק בתל אביב. הבית, שנבנה על ידי אהרן שלוש בשנת 1892, שימש למגורי משפחתו (כולל, בתקופה מסוימת, משפחות שלושת בניו) עד למותו בשנת 1920. לאחר מכן נמסר לעיריית תל אביב שהפעילה בו את בית הספר תחכמוני ומאוחר יותר את בית הספר המעורב לבנים ולבנות. בשנת 2001, לאחר שהוזנח במשך עשרות שנים, מכרו יורשיו של אהרן שלוש את הבית לידיים פרטיות. בשנת 2007 נמכר לאיש העסקים מריוס נכט.

היסטוריה

בית אהרן שלוש נבנה במקור כמבנה חד-קומתי בתבנית המוכרת בספרות המחקרית כ"בית חלל מרכזי" - תבנית מקומית שהייתה נהוגה בקרב הציבור האמיד בארץ ישראל ובלבנון באותם ימים. הקירות נבנו מאבני כורכר שחופו בטיח, שלד התקרה הותקן מקורות ברזל (רלסים) והגג כוסה רעפים. בראשית המאה ה-20 נוספה לבית קומה שנייה שכיסתה כמחצית משטח קומת הקרקע. ב-22 בפברואר 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, נפגע הבית מהפגזת מדינות ההסכמה על האזור.[1] הקומה השנייה של הבית נהרסה ברובה ונבנתה מחדש בצורה חלקית לאחר תום המלחמה.

אגדת "הבית היהודי הראשון מחוץ ליפו"

הבית אינו "הבית היהודי הראשון" מחוץ ליפו[2] כפי שנהוג בשנים האחרונות לכנותו מעל במות שונות. מקור הטעות בהבנה לקויה של הדברים שכתב יוסף אליהו שלוש בספרו האוטוביוגרפי "פרשת חיי", שם הוא מספר על בית שבנה אביו מחוץ ליפו בשנת 1883[3] בשכונת מנשייה היא נווה שלום יפו בפי דוברי העברית במרחב ומבחין בינו לבין הבית העומד היום ברחוב שלוש שמועד הקמתו נקשר למועד הנחת מסילת הרכבת יפו-ירושלים הסמוכה 1891-1892.[4] בבית המשפחה בנווה שלום/מנשייה התחתן יוסף אליהו שלוש בשנת 1887 וכעבור מספר שנים הוא נמכר לידיד המשפחה בן ציון אמזלג ולימים היה למשכנה של 'משטרת מנשייה' המנדטורית. בפעולה האחרונה של לוחמי האצ"ל במהלך כיבוש מנשייה, פוצץ הבית. כיום עומד במקום בית הכשרת היישוב, בין הרחובות המרד וקויפמן.

זאת ועוד, הבית ברחוב שלוש 32 נבנה במנותק מנווה צדק ההיסטורית, ולכן אין לראות בו חלק מהגרעין ההיסטורי של השכונה. כעשור לאחר בנייתו הוקמה בשטח הריק שבין נווה צדק לבין הבית שכונת אחווה והיא זו שיצרה את החיבור הפיזי בינו לבין השכונה הוותיקה.

דגם של בית אהרן שלוש הוצב באתר התיירות מיני ישראל.

בית כנסת שלוש

בצמוד לבית עומד מבנה נמוך בן קומה אחת המשמש כבית כנסת. בית הכנסת הוקם במקור כבית כנסת פרטי של המשפחה, אף ששימש את כל תושבי האזור. בעבר הוביל שער הכניסה לבית גם לבית הכנסת. לאחר מכירת הבית לידיים פרטיות הוקם קיר מפריד בין הבית לבין בית הכנסת ונפתחה כניסה חדשה לבית הכנסת מכיוון רחוב אמזלג. בעקבות המכירה גם הוסב שמו של בית הכנסת והוא נקרא היום על שם המהנדס גבריאל שלוש, נכדו של אהרן, שנרצח בידי ערבים בשנת 1938 בעיצומם של מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. יעדה של ההפגזה היה, כנראה, מפעל יציקות הברזל של "האחים וגנר" ששכן בסמוך, במושבה האמריקאית-גרמנית ביפו
  2. אור אלכסנדרוביץ, הבית הנעלם: נחשוניות יהודית ועיוורון היסטוריוגרפי בצפון יפו (לעניין זיהויו המוטעה כבית היהודי הראשון מחוץ לחומות יפו), יד בן צבי
  3. יוסף אליהו שלוש, "פרשת חיי", עמ' 77-76, 79, 85
  4. יוסף אליהו שלוש, "פרשת חיי", עמ' 98, 102.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.