ביוץ

ביוץ הוא תהליך יציאת תאי רבייה נקבתיים מהשחלה. התהליך מתרחש אך ורק בנקבות של אורגניזמים המתרבים ברבייה זוויגית.

מבדילים בין ביוץ ספונטני וביוץ מותנה. ביוץ ספונטני מתרחש באופן אוטומטי אחת לתקופה מסוימת. ביוץ ספונטני גורם לכך שהנקבה מופרית רק בתקופות מסוימות, בהן מתרחש הביוץ.

בביוץ מותנה, ההזדווגות הוא הגורם הישיר ליציאת תא הרבייה מהשחלה. התופעה ידועה אצל חרקים ויונקים מסוימים, דוגמת החתול והנאקה וקיימת כנראה גם אצל עופות.

לאחר הביוץ נודד תא הרבייה מהשחלה אל החצוצרה שם הוא עשוי להיות מופרה על ידי תאי רבייה זכריים בתוך חלון הזדמנות של כ-24 שעות.

מהחצוצרה תא הרבייה ממשיך את דרכו לעבר הרחם. אצל האישה, אם הופרה תא הרבייה, הוא יצמד לקיר האנדומטריום של הרחם. אם לא היא נפלטת יחד עם מעט רקמות ודם, בתהליך הנקרא וסת.

בעיות בתהליך הביוץ עלולות לגרום לאי-פוריות באישה.

ניבוי מועד הביוץ

ניבוי מועד הביוץ חשוב הן לאישה המבקשת להיכנס להריון והן לאישה המנסה להימנע מהריון ומשתמשת בשיטת "הימים הבטוחים". הבעיה העיקרית בניבוי מועד הביוץ, נובעת מכך שדמם ווסתי מתרחש כ-14 ימים לאחר הביוץ, אך כיוון שהמחזורים שונים באורכם זה מזה, ניתן לדעת רק בדיעבד מתי התרחש הביוץ. מכיוון שהמחזורים יכולים לנוע בין 21 ל-39 יום, מועד הביוץ יכול להשתרע על טווח נרחב של כשבועיים, החל מהיום השביעי במחזור של 21 יום וכלה ביום ה-25 במחזור של 39 יום.

באמצעות בדיקת "חום שחר" מיד לאחר היקיצה, ניתן לאתר את הביוץ. לאחר הביוץ טמפרטורת הגוף עולה בכחצי מעלה. שיטה זו איננה מדויקת מכיוון שהיא מנבאת את מועד הביוץ בקירוב של יומיים. גם בדיקת שתן, שבודקת עלייה ניכרת ברמת ריכוז הפרוגסטרון, או באחד מתוצרי הפירוק שלו, מעידה כי הביוץ כבר התרחש. שתי שיטות אלו אינן יעילות, מכיוון שהן מנבאות למפרע לאחר התבצעות הביוץ.

רמזים לניבוי הביוץ באופן מקורב ניתן לעשות באמצעות:

  • הדימום הווסתי חל בשכיחות גבוהה אצל האישה כ-14 ימים לאחר הביוץ. עקב השונות הגדולה שחלה ממחזור למחזור, יש להעריך את אורך המחזור באמצעות מיצוע של אורך המחזור בשלשת החודשים האחרונים ולהחסיר 14 ימים. עדיין קשה להגיע למהימנות מספקת כדי לקבוע את מועד הביוץ מתחילת הווסת האחרונה, אך הדבר יכול לתת אומדן מסוים.
  • אפשרות נוספת היא על פי השינוי שנעשה בריר צוואר הרחם. בימים שלפני הביוץ צוואר הרחם מפריש בהשפעת האסטרוגן ריר בעל צמיגות נמוכה שמטרתו לאפשר לזרע לשרוד, ואילו לאחר הביוץ בהשפעת הפרוגסטרון יופרש ריר מועט בעל צמיגות גבוהה, שמטרתו להשמיד את הזרע.

ניבוי ביוץ באופן מדויק

אצל נשים המנסות להרות מקובל כיום להשתמש בעיקר בבדיקת שתן ביתית המזהה את הזינוק בהורמון ה-LH המתרחש בין 12 ל-36 שעות לפני הביוץ. הבדיקה נחשבת לאמינה ונוחה לשימוש ביתי.

אפשרות נוספת לזהות את מועד הביוץ היא באמצעות בדיקת אולטרה סאונד אצל רופא. בדיקה זו נחשבת לאמינה מאוד.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.