בוסניאקים

בוסניאקים
אוכלוסייה
כ-3 מיליון
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
בוסניה והרצגובינה  בוסניה והרצגובינה: 1,805,910 - 2,218,638


ארצות הברית  ארצות הברית: 350,000
גרמניה  גרמניה: 158,158
סרביה  סרביה: 136,087
אוסטריה  אוסטריה: 128,047
טורקיה  טורקיה: 101,000
שוודיה  שוודיה: 55,464
מונטנגרו  מונטנגרו: 53,605
שווייץ  שווייץ: 46,773
קוסובו  קוסובו: 45,600
סלובניה  סלובניה: 21,542
קנדה  קנדה: 21,040
דנמרק  דנמרק: 21,000
קרואטיה  קרואטיה: 20,755
אוסטרליה  אוסטרליה: 17,993
מקדוניה  מקדוניה: 17,018
נורווגיה  נורווגיה: 15,649
איטליה  איטליה: 3,600
בלגיה  בלגיה: 2,182
הרשות הפלסטינית   הרשות הפלסטינית: 15,000~
האיחוד האירופי  האיחוד האירופי (כולל): 400,000

שפות
בוסנית
דת
האסכולה החנפית של האסלאם הסוני
קבוצות אתניות קשורות
סלאבים דרומיים

בוסניאקים (בוסנית: ביחיד Bošnjak, קרי בושניאק; ברבים Bošnjaci, קרי בושניאצי) הוא כינויה של קבוצה אתנית סלאבית דרומית המתרכזת בבוסניה והרצגובינה, עם מיעוטים בחלקים אחרים של יוגוסלביה לשעבר (סרביה, מונטנגרו, קוסובו, סלובניה, קרואטיה ומקדוניה).

בני הקבוצה מאופיינים בזיקתם הגאוגרפית-היסטורית לאזור בוסניה, בהשתייכותם לדת האסלאם (הפלג הסוני-חנפי) החל במאות ה-15 וה-16, בשפתם - בוסנית, ובתרבותם המשותפת. עקב מאפיינים אלה מכונים הבוסניאקים גם מוסלמים בוסנים (ולעיתים פשוט "בוסנים", אלא שמונח זה משמש גם להגדרת בני כל הקבוצות האתניות בבוסניה והרצגובינה). בעבר, כדי להבחין בינם לבין קבוצות אתניות אחרות בבוסניה והרצגובינה (ובשאר הבלקן), לפני שהכינוי "בוסניאקים" נכנס לשימוש, היו מכנים אותם פשוט "מוסלמים".

במחצית המאה ה-19, לאחר השתלטות האימפריה האוסטרו-הונגרית על שטחי בוסניה-הרצגובינה של ימינו, היגרו בוסניאקים מוסלמים שלא רצו לחיות תחת שלטון נוצרי לשטחי האימפריה העות'מאנית. אלפים מהם הגיעו לארץ ישראל וקיבלו כאן אדמות ליישוב מידי השלטון העות'מאני שחיפש להגדיל את רווחי המיסים והתבואה מן הארץ הדלילה באוכלוסין[1], ונקראו "בושנאקים" בפי האוכלוסייה המקומית דוברת הערבית. הם נטמעו באוכלוסייה הערבית המקומית עם השנים, ושם המשפחה נשמר אצל חלק מצאצאיהם בהטיות שונות (בושנאק, בושנק וכדומה). הבוסניאקים הם גורם אתני בולט בכפר מנדא ועראבה[2]. הכפר הפלסטיני יאנון שבקרבת שכם הוא ביתם של 40 משפחות בוסניאקיות שהיגרו לשם לאחר שהגיעו ארצה, קבוצה נוספת התיישבה בקיסריה, שם בנו לעצמם בתים על שרידי החומה הצלבנית ועשו שימוש מחודש בחורבות המבנים העתיקים[3]. משפחת תמימי, שהבולטת בהם היא עהד תמימי, מוצאה במהגרים בוסניאקים אלה[דרוש מקור].

בתקופת מלחמת העולם השנייה התגייסו בוסניאקים בני בוסניה והרצגובינה לדיוויזיה ה-13 של האס אס (Handschar, מילולית: "פגיון").

ראו גם

הבוסנים בישראל

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. יצחק שכטר, ‏רישום הקרקעות בארץ-ישראל במחצית השנייה של המאה הי"ט, קתדרה 45, תשרי תשמ"ח, 1987
  2. מרדכי קידר | אינתיפאדת האכזבה העצמית, מידה, 2014-11-13
  3. רוני אגסי, לא רק הורדוס: האירופאים שחיו בין עתיקות קיסריה לפני 100 שנה, באתר הארץ, 7 ביוני 2017
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.