אסרו חג

אסרו חג הוא יום החול שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. יש הנוהגים להרבות באסרו חג באכילה ושתייה וממשיכים בהם מעט משמחת החג היוצא.

בארץ ישראל תאריכי אסרו חג הם:

בחו"ל אסרו חג חל לאחר יום טוב שני של גלויות:

מקור השם

מקור השם הוא מהפסוק: "אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ" (ספר תהילים, פרק קי"ח, פסוק כ"ז), לפי הפשט, פירושו הוא - קישרו את קרבן החג בחבלים והביאוהו אל המזבח. בתלמוד[1] דרשו פסוק זה בצורה אחרת לפיה פירושו: אגדו את החג לימי החול באכילת מאכלים מכובדים ויחשב לכם כאילו הקרבתם קרבן על המזבח.

"אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי, ורבי יוחנן משום רבי שמעון המחוזי משום רבי יוחנן המכותי: "כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה - מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּח"

בתלמוד הירושלמי[2] קראו לאיסרו חג "בריה דמועדא" – שפירושו הוא: "בנו של המועד".

מנהג להרבות קצת באכילה ושתיה

הרמ"א[3] כתב: נוהגים להרבות באסרו חג באכילה ובשתייה. חז"ל דרשו על הפסוק "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג באכילה ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן" (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מה עמוד ב).

ר' ישראל אנקווה בספרו מנורת המאור הביא שני טעמים למנהג האכילה והשתייה באסרו חג:

  • א. "כדי שלא יראה את עצמו כאלו קץ בהוצאה שהוציא במועד".
  • ב. שייאסר אותו ויקשרנו בעבותות אהבה, "כדי שיתערב וכדי שלא ילך לו מיד". 

איסור תענית

נוהגים שלא להתענות באסרו חג ואין אומרים בו תחנון. בתלמוד הירושלמי (מסכת עבודה זרה פרק א סוף הלכה א), לומדים זאת מעזרא ונחמיה בהכרזתם על צום וחגירת (לבישת) שק בכ"ד בתשרי (נחמיה, ט', א'), ולא יום קודם, בכ"ג תשרי, אסרו חג שמיני עצרת.

ברמ"א[4] מובא שנוהגים להרבות קצת באכילה ביום זה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • חיים יצחק פרוש, אסרו חג, ישורון, חלק כו (תשע"ב), עמ' תרצ"ג-תש"ג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ניווט קבוצות

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.