אסף בן ברכיהו

אָסָף בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ הוא אישיות מהתנ"ך מהלויים המשוררים. אסף השתתף בהעלאת ארון הברית לירושלים בימי דוד המלך. שמו מופיע בספר דברי הימים[1] ומוקדשים לו שנים-עשר מזמורים בספר תהילים.

בספר דברי הימים מתואר אסף אשר עומד מימינו של הימן: " וְאָחִיו אָסָף, הָעֹמֵד עַל-יְמִינוֹ - אָסָף בֶּן-בֶּרֶכְיָהוּ"[2]. רשימה זו לפי הסדר הימן, אסף ואיתן מופיעה בספר דברי הימים, בסיפור העלאת ארון הברית לירושלים[3]. כמו כן מופיעה רשימה זו בסיפור טקס חנוכת בית המקדש הראשון בימי שלמה.[4] יש הסוברים כי זוהי מגמת בעל ספר דברי הימים לבסס את מעמדם של משוררי בית הימן כאשר היא מתחילה במשפחת קהת.[5] מסדר הופעת משפחות המשוררים המופיע בסיפור בו הוצב האוהל לארון הברית בירושלים, מינה דוד את אסף לדבר בשבח ה' ואילו הימן וידותון עמדו ליד הבמה בגבעון.[6] משמעות תפקידו החשוב בא לידי ביטוי באופן בו הוא מוצג בספר דברי הימים[7]: "עַל, יַד-אָסָף, הַנִּבָּא, עַל-יְדֵי הַמֶּלֶךְ." אסף אם כן הוא הראשון, אשר מונה על ידי דוד לשרת בכלי הנגינה מבין שלושת הלויים.[8] מצודת דוד מסביר בפירושו: "עַל, יַד-אָסָף" - רוצה לומר הם השכילו בחכמת הניגון על יד אסף אביהם כי הוא למדם. השירה בספר דברי הימים נתפסה כהינבאות.[9] ייתכן כי הנביאים נמנו עם אנשי הקודש במשכן ובבמות הפולחן וזאת בנוסף על תפקידם כמשוררים.[10]

בספר דברי הימים[11]מכונה כאָסָף הַחֹזֶה. בזמן שיבת ציון השתתפו בני אסף בחנוכת בית המקדש השני.[12] בני משפחת משוררים זו שימשו בבית המקדש כמשוררים. בספר עזרא[13]שם מצוין מספרם כ 128. ובספר נחמיה[14]מספרם 148. בסיפור זה מורה המלך חזקיהו לשרים ולאסף בראשם להלל ולשבח את ה' : " וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים, לַלְוִיִּם, לְהַלֵּל לַה', בְּדִבְרֵי דָוִיד וְאָסָף הַחֹזֶה; וַיְהַלְלוּ, עַד-לְשִׂמְחָה, וַיִּקְּדוּ, וַיִּשְׁתַּחֲו"

לאסף מוקדשים שנים-עשר מזמורים בספר תהילים.[15] בספר תהילים מזמור ע"ד, כותרת המזמור היא מַשְׂכִּיל, לְאָסָף. תרגום השבעים מסביר את המילה משכיל כתבונה. לדעת רד"ק זהו מונח המציין סוג של שיר. יש הסוברים כי המונח מַשְׂכִּיל היא מיומנות הנדרשת בהפעלת כלי הנגינה וביצוע מוזיקלי.[16]

במסכת נזיקין, בבא בתרא מייחסים את כתבי דוד בין היתר לאסף : "דוד כתב ספרו על ידי עשרה זקנים: על ידי אדם הראשון, על ידי מלכי-צדק, ועל ידי אברהם, ועל ידי משה, ועל ידי הימן ועל ידי ידותון, ועל ידי אסף, ועל ידי שלושה בני קורח".[17]

לפי שיטת רבי יוחנן בקהלת רבה, אסף שבספר תהילים אינו אסף בן ברכיהו אלא אביאסף בן קרח.[18]

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ספר דברי הימים א', ו', כ"ד
  2. דברי הימים א', ו', כ"ד
  3. דברי הימים א', ט"ו, ט"ו-י"ז, י"ט
  4. דברי הימים ב', ה, י"ב-י"ג.
  5. מיכאל קוכמן, עולם התנ"ך: דברי הימים א', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, ע"מ 102.
  6. ספר דברי הימים א', ט"ז', כ"ט-מ"ב.
  7. א', כ"ה', ב'
  8. ספר דברי הימים א', כ"ה, א'.
  9. שרה יפת, אמונות ודעות בספר דברי הימים ומקומן בעולם המחשבה המקראית, ירושלים, מוסד ביאליק, 1995, ע"מ 394.
  10. בנימין אופנהיימר, הנבואה הקדומה בישראל, ירושלים, מאגנס, תשל"ג, ע"מ 4.
  11. ב', כ"ט, ל'
  12. ספר עזרא, ג', י'.
  13. ב', מ"א
  14. ז', מ"ד
  15. ספר תהילים נ', ע"ג-פ"ג.
  16. נחום סרנה, עולם התנ"ך: תהילים א', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, ע"מ 18.
  17. בבא בתרא, י"ד.
  18. קהלת רבה (וילנא) פרשה ז ד"ה (ד) ד"א החכמה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.