אמות המים של רומא

אמות המים של רומא היו מערכת מסועפת ויעילה של אמות מים שסיפקו את המטרופולין הגדול של רומא העתיקה בכמויות גדולות של מים למחיה, להפעלת בתי המרחץ, להשקיית הגנים ושאר צרכים.

המידע על אמות המים של רומא מגיע מן השרידים הרבים שנותרו בשטח, ומספרו של סקסטוס יוליוס פרונטינוס שהיה נציב המים של רומא (Curator aquarum) בשלהי ימי המאה הראשונה לספירה. באחריותו של נציב המים הייתה תחזוקת אמות המים של רומא. פרונטינוס הגיע לתפקיד נציב המים בערוב ימיו, לאחר קריירה צבאית מזהירה במקומות שונים ברחבי העולם הרומי. פרונטינוס לא הסתפק במילוי תפקידו כנציב המים, אלא העלה על הכתב תיאור מפורט של תשע אמות המים של רומא שהיו קיימות ופעלו בימיו. חיבור זה (De aquae ducti urbis Romae) יחיד מסוגו המוסיף מידע רב על אמות המים ותחזוקתן.

אמות המים השונות

אמות המים נבנו בשיטות שונות בחלקים השונים של האמה: על גבי קשתות, תת-קרקעיות, ועל פני הקרקע.

שם האמהשנות בנייהאורך כללי
של האמה
בק"מ
אורך האמה
התת
קרקעית בק"מ
אורך אמה
על גבי
קשתות בק"מ
מוצא המיםטיב המיםגובה האמה
מעל פני
הים במטר
אקווה אפיה - Aqua Apia 312 לפנה"ס17.616.8מעיינות בעמק האניומעולה20
אקווה אניו וטוס - Aqua Anio vetus 272 לפנה"ס64.063.6נהר האניוגרוע48
אקווה מרקיה - Aqua marcia 140-144 לפנה"ס91.2680.010.4מעיינות בעמק האניומעולה59
אקווה טפולה - Aqua tepula 126 לפנה"ס22.812.49.2מעיינות וולקניים בהרי אלבןמי מעיין פושרים61
אקווה יוליה - Aqua Iulia33 לפנה"ס22.812.49.6הרי אלבןמעיינות קרים
מטיב מעולה
65
אקווה וירגו - Aqua Virgo19-21 לפנה"ס20.819.21.2מעיינות בעמק האניו20
אקווה אלסיטינה - Aqua Alsietina 2-10 לפנה"ס32.832.40.4אגם אלסיטינוס[1]גרוע ובלתי
ניתנים לשתייה.[2]
17
אקווה קלאודיה - Aqua Claudia 52-38 לספירה68.853.614מעיינות בסמיכות
למעיינות מרקיה
מעולה67
אקווה אניו נובוס - Aqua Anio Novus 52-38 לספירה86.472.811.2נהר האניוגרוע70
אקווה טריאנה - Aqua Triana 117-109 לספירה59.259.2מי מעיינות
ליד האגם הסבאטיני[3]
לא ידוע73
אקווה אלכסנדרינה - Aqua Alexandrina 226 לספירה22.412.82.4מעיינות בהרי סאסו בלו50

ניתן לראות כי צמיחתה של העיר לאורך הדורות חייבה להגדיל את כמויות המים שהוזרמו אל העיר. נוסף על כך הולכות האמות וגבוהות במפלסן, וזאת על מנת שניתן יהיה לספק מים זורמים גם לאזורים גבוהים בעיר הבנויים על גבעותיה של רומא.

ספיקה

ספיקת מימיהן של האמות לא היה שווה וזאת מפני הנתונים הטכניים השונים שלהם. לכל אמה היה חתך בעל גודל שונה ושיפוע שונה שבהם תלויה הספיקה המרבית האפשרית. אקווה אלסיטינה עשויה הייתה לספק עד 0.12 מ"ק לשנייה (120 ליטר), ולעומתה אקווה אניו החדשה – בין 1.85-1.47 מ"ק לשנייה.

סך כל פוטנציאל אמות המים של רומא נע בין 6 ל 7.35 מ"ק לשנייה, שהם בין 520,000 מ"ק ל-635,000 מ"ק ליממה. זהו כמובן האופטימום. אמות מים הלכו ונסתמו עם השימוש מהשקעת קרבונטים ("אבן קומקום"), ונסתמו על ידי סחף. תופעות אלה חייבו תחזוקה מתמדת. אמות מים ניזוקו מדי פעם ואיבדו מים, והיה צורך להפסיק את הזרימה בהן לצורך תיקונים, ובתקופה הרומית גם שררה התופעה של גניבת מים.

לקריאה נוספת

  • יזהר הירשפלד, אמות המים בעולם היווני-רומי, בתוך: עמית, הירשפלד ופטריך (עורכים), אמות המים הקדומות בארץ-ישראל, יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1989, עמ' 27-3 .

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. היום ימת מרטיניאנו מצפון-מערב לרומא
  2. המים נועדו לניקוי הרחובות של רומא, ולמופעי מים
  3. מצפון-מערב לרומא
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.