אמון (אליל)

אמון
האליל המקומי של תבאי
אליל השמש
תרבות המיתולוגיה המצרית
משפחה
אמון בכתב חרטומים

אָמוֹן היה אליל במיתולוגיה המצרית. תחילה היה האליל המקומי של העיר תבאי, היא נֹא אָמון על פי המקרא. עם עליית חשיבותה של תבאי והפיכתה לבירת מצרים עלתה גם חשיבותו של האליל של העיר. במהלך השושלת ה-18 של שליטי מצרים התמזג עם אליל השמש רע והפך לראש האלים אמון-רע. האליל המצרי היחיד שמוזכר בתנ"ך, בספר ירמיהו[1].

לאחר יציאת מצרים ירד מעמדו בעיני המצרים. כאשר אחנתון ביצע את המהפכה האתניסטית והעלה את אתון למעמד ראש האלים, היה ניסיון לבטל לחלוטין את פולחנו של האליל אמון-רע והייתה פגיעה במקדשיו ובכוהניו. אולם בחלוף תקופת שלטונו של אחנתון שב האליל אמון-רע למעמדו ודחק שוב את אתון למעמד משני.

אמון מופיע במגילת ון אמון ובמכתבי אל-עמארנה. בכתבים אלה מייחסים לו את הבעלות והשליטה על העולם.

האליל אמון מופיע בצורות שונות: כבש (איל), אדם שראשו ראש איל, לעיתים הוא עטור נוצות גבוהות שלפניהן גלגל חמה ולעיתים מופיע עם ראש נחש הקוברה.

האליל נחשב לאביהם של מלכי מצרים החל מהשושלת ה-18 ואילך. מקדשו העיקרי היה בכרנך ונקרא "מושבי שתי הארצות". האליל היה חלק משלישיית אלילים נערצת, אשר כללה גם את אשתו מות ובנם ח'ונסו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.