אלפרד שרמק

אלפרד שרמק (10 ביולי 1917 - 10 בדצמבר 2008)[1] היה כירורג, אורולוג, מנתח כלי דם, פרופסור לכירורגיה בבית הספר לרפואה של הטכניון,[2] מנהל מחלקה כירורגית ב' וכירורגית כלי דם[3] בבית החולים רמב"ם, מנהל האגף הכירורגי בבית החולים רמב"ם, מראשוני העוסקים בתחום כירורגיית כלי דם בישראל.

ביוגרפיה

שרמק נולד ב-1917 לווילהלם ולצ'ציליה (לבית שיוביץ), אח לרודולף[4] בטשין, צ'כיה. שרמק סיים את בחינות הבגרות ב-1936, והתקבל לבית ספר לרפואה בפראג.

פלישת הגרמנים לחבל הסודטים קטעה את לימודי הרפואה שלו, ובשנת 1939 נמלט עם משפחתו למחנה עבודה רוסי בהרי אורל, משם נמלטה המשפחה לסמרקנד במרכז אסיה. עם סיום מלחמת העולם השנייה, שב שרמק ב-1946 לעיר הולדתו טשין ובעזרת המוסד לעלייה ב' הגיע לווינה, שם סיים את לימודי הרפואה. בשנת 1950 קיבל שרמק דיפלומה.

שרמק התחתן עם מונה, ובהמשך נולדה הבת נעמי.

בשנת 1950 עלה שרמק למדינת ישראל, באניה גלילה. שרמק התחיל את עבודתו במחלקה הכירורגית בבית החולים רמב"ם, בהנהלתו של הפרופ' דוד ארליק.[5] תחילה התגורר במחנה העולים כורדני ב', ובהמשך התגוררה משפחתו שנים רבות בחדר קטן בבית החולים.[6]

בשנים 19561957 עסק בפיתוח אנגיוגרפיה, אשר בוצעה על ידי כירורגים, ולא על ידי רנטגנולוגים. שרמק פיתח מערכת מאולתרת לבצוע אאורטוגרפיה טרנס לומברית עם מחט ענקית.[7]

שרמק סיים 3 סוגי התמחויות : בכירורגיה כללית, באורולוגיה ובכירורגית כלי-דם.

בפברואר 1965 בוצעה ברמב"ם השתלת כליה מן המת, לראשונה בישראל על ידי הפרופ' דוד ארליק. עוזרו בניתוח היה שרמק. .[8] לאחר מכן, נשלח שרמק לארצות הברית להשתלם בכירורגית כלי דם.

במהלך השנים התמנה למנהל מחלקה כירורגית ולפרופסור לכירורגיה בבית הספר לרפואה של הטכניון. בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים מונה שרמק למנהל האגף הכירורגי בבית החולים רמב"ם.

בשנת 2003, בגיל 86, לאחר 53 שנות עבודה בבית החולים רמב"ם, פרש שרמק לגמלאות.

מתלמידיו הרבים : פרופ' עמי ברזילי, פרום' יגאל קם.

שרמק נפטר בשנת 2008. נקבר בבית העלמין כפר יהושע (כפר סמיר)[9] הותיר בת (נעמי רום) ו-3 נכדים (אשתו נפטרה בשנת 2003).

פיתוח מהפכני לניתוח ורידים על ידי שרמק

בעיה של קרישת דם לאחר ניתוח ורידים, בעיקר בווריד המרכזי, גרמה לעיתים לנמק ולצורך בקטיעת גפה. בסוף שנת 1973 שרמק הגה רעיון שנלמד אחר כך בכל העולם. שרמק חיבר עורק קטן שהזרים דם עורקי לאזור המנותח והסירו רק לאחר שהניתוח התאחה והגפה ניצלה מקטיעה.[10]

לקריאה נוספת

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.