איו (ירח)

אִיוֹ
איו צולם ברזולוציה גבוהה על ידי הגשושית גלילאו,
3 ביולי 1993
גילוי
מגלה גלילאו גליליי
סיימון מריוס
תאריך גילוי 7 בינואר 1610
מאפיינים מסלוליים
חצי ציר גדול 421,700 ק"מ
אקסצנטריות 0.041
זמן הקפה 1.769137786 ימים
מהירות הקפה 17.334 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול למישור המילקה- 2.21°
לקו המשווה של צדק- 0.05°
ירח של צדק
מאפיינים פיזיים
קוטר ממוצע 3642.6 ק"מ
שטח הפנים 41,910,000 קמ"ר
מסה 8.9319×1022 ק"ג
צפיפות ממוצעת 3.528 גרם/סמ"ק
כוח משיכה 1.796 מ/ש2
אלבדו 0.63
מהירות מילוט 2.558 ק"מ/שנייה
בהירות 5.02

אִיוֹ הוא אחד מירחי כוכב הלכת צדק. הוא החמישי במרחקו מבין 69 ירחי צדק והשלישי בגודלו מבין ארבעת הירחים הגליליאניים. מקיף את צדק אחת ל-42 שעות.

איו מקיף את צדק בזמן בזמן השווה לזמן סיבובו סביב צירו (בדומה להקפת הירח סביב כדור הארץ). הדבר נובע מכוח המשיכה החזק של צדק אשר נעל את סחרורו הצירי של איו עד שזה מפנה אליו רק צד אחד בכל עת. בנוסף, בהשפעת כוחות הכבידה של צדק ושאר הירחים הגליליאניים, נוצרים כוחות גאות חזקים המביאים לעיוות משמעותי-עד לכדי הבדל של 100 מטר בין "שיא הגאות" (tidal bulge) לבין השפל. תנודות אלו בליבת הירח גורמות ליצירת חום רב המתיך את גרעינו הפנימי של איו והתוצר הוא פעילות געשית רבה על פניו.

איו הוא הגוף הפעיל ביותר מבחינה געשית במערכת השמש, והתזות ההתפרצויות הגעשיות שלו מגיעות לגובה 300 ק"מ מפניו. פעילות זאת היא הגורם לגוון הצהבהב של פניו. על-פי הנתונים הידועים כיום (2016) איו בנוי בעיקר מסלעי סיליקט מותכים, ויש לו גרעין מתכתי. גשושית המחקר גלילאו מצאה כי הירח כמעט שלא נפגע ממטאוריטים, אבל יש בו כמות גדולה של הרי געש פעילים ואף שלחה צילומי התפרצויות. הקרינה החזקה הקיימת סביב איו פגעה במכשור על הגשושית והובילה לסיום המשימה.

קישורים חיצוניים

ראו איו בוויקישיתוף.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.