אופטימיות

אופטימיות היא השקפת עולם הרואה בעולמנו מקום חיובי במהותו. ההשקפה הנגדית לאופטימיות היא פסימיות. אופטימיסטים מאמינים כי אנשים הם טובים במהותם ומאורעות בחיים הם מבשרי טוב.

השקפת עולמם החיובית של האופטימיסטים מובילה אותם למסקנה כי, בסופו של דבר, הדברים יסתדרו על הצד הטוב יותר. הדוגמה הקלאסית המובאת לעיתים קרובות להבחנה בין השקפה אופטימיסטית לפסימיסטית היא זו של "האם הכוס חצי ריקה או חצי מלאה?" האופטימיסטים יאמרו: "הכוס חצי מלאה" ואילו הפסימיסטים ישיבו: "הכוס חצי ריקה".

ביהדות בולטת השקפת העולם האופטימית כבר בספר בראשית, המספר את מעשה הבריאה, מסיים כל יום בבריאת העולם (להוציא יום שני), במילים "וַיַּרְא אֱ-לֹהִים, כִּי-טוֹב". רבים פרשו אמירה זו בדרך המצביעה על כך כי העולם, כפי שנברא בידי הקב"ה, הוא טוב במהותו.[1]

הפילוסוף ששמו נקשר להשקפת עולם אופטימיסטית הוא גוטפריד לייבניץ אשר טען, בספרו Theodicee כי אנו חיים בטוב מכל העולמות האפשריים. כמאמין אדוק ייחס לייבניץ לה' יכולת אינסופית (כל-יכולת: Omnipotence), ידע אינסופי (Omniscience) וטוב אינסופי (Omnibenevolence).לייבניץ הסיק מתכונות אלו של ה' כי יצירתו של הקל המושלם חייבת גם כן להיות מושלמת: עולמנו חייב להיות, בהתאם לטבע הבורא "הטוב שבעולמות האפשריים" או העולם האופטימאלי:

מתוך שלמותו העליונה של הקל מתחייב שבבראו את העולם בחר בתוכנית הטובה ביותר (האופטימאלית) שאפשר…השטח, המקום והזמן ערוכים באופן הטוב ביותר..היצורים יש בהם המידה הגדולה ביותר של יכולת, ידיעה, אושר וטוב שהעולם היה יכול להכיל….העולם כמו שהוא בפועל הוא השלם ביותר שבאפשר

עקרוני הטבע והחסד המיוסדים בשכל , 1714 תרגום: יוסף אור

קיימת התאמה (קורלציה) חזקה בין אופטימיות אישית לבין הערכה עצמית, רווחה פסיכולוגית ובריאות. הפסיכולוג והסופר מרטין זליגמן אשר חקר בתחום זה, יוצא נגד אנשי אקדמיה על שהם מתמקדים יותר מדי על הגורמים לראיה פסימיסטית ולא מקדישים די מזמנם לאופטימיות. הוא מצביע על כך שבשלושת העשורים האחרונים של המאה העשרים פורסמו 46,000 מאמרים פסיכולוגיים על דיכאון בעוד שבאותה עת פורסמו 400 מאמרים בלבד על אושר.

אלה הנוקטים בהשקפת עולם אופטימיסטית כאידאולוגיה עשויים להסביר התרחשויות העומדות בניגוד לתחזיותיהם, בכך שהאופטימיות שלהם באותו מקרה לא הייתה במקומה, אולם יטענו כי אין בכך כדי לערער את השקפתם האופטימית.

מספר מלומדים טענו כי על אף שאופטימיזם ופסימיזם נראים כניגודים, אין הדבר כך במונחים פסיכולוגיים. העובדה כי לאדם יש יותר אופטימיות אין פירושה שהוא פחות פסימי. הגורמים המגבירים את האחד, אינם מפחיתים בהכרח את האחר. במצבים רבים בחיים אנו זקוקים לשתי התכונות במידה שווה.


הערות שוליים

  1. בעניין זה כתב החזון אי"ש: ההבדלים בין [...] אדם שהיה חי במחשבה שיש כאן עולם מלא אפיסה והפסד, וצבא ימים להִוָסֵר תחת השמש בזה שנקרא חיים, ולשוב אל העפר בעניין רע הנקרא מות, ולפתע פתאום נודע לו מכל העושר שיש לו לאדם על פני האדמה כי יש לנפשו שארית נצחית, וכי יש נמצא מופלא מכל הגיון לב, [...] וכי יש כח נבואי, [...] ועוד דברים מאורי אור יקרי ערך אין קץ, היה משתאה ומשתומם נרעש ונפחד על המהפכה הגדולה במחקר העולם בבחינת החיים, ומה חובתו של אדם בעולמו. (קובץ אגרות חלק א', י"ד)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.