אוניברסיטאות בישראל

תשע אוניברסיטאות ישראליות עוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה. שמונה מהן פועלות בתחומי הקו הירוק, ומפוקחות על ידי המועצה להשכלה גבוהה; אוניברסיטת אריאל הנמצאת ביהודה ושומרון מפוקחת על ידי מל"ג יו"ש.

לצד האוניברסיטאות בישראל פועלות 49 מכללות אקדמיות, העוסקות במתן השכלה גבוהה, אך לרוב אינן עוסקות במחקר. האוניברסיטאות והמכללות בישראל פועלות בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה. בשנת 2006 למדו בהן כ־245 אלף סטודנטים, והמקצועות המבוקשים ביותר היו רפואה ומשפטים.

הקריטריונים המרכזיים המשמשים את האוניברסיטאות בישראל למיון ולסינון המועמדים הם תעודת בגרות והבחינה הפסיכומטרית[1].

האוניברסיטאות בישראל

תשע בסך הכל, וכולן אוניברסיטאות מחקר.

מוסדמיקוםשנת ייסודמספר הסטודנטים בשנת 2010 נשיא/ההערותדירוג שאנגחאי לשנת 2017
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראלחיפה1924כ-13,000פרץ לביאקמפוס ראשי בקריית הטכניון בנווה שאנן, הפקולטה לרפואה נמצאת בבת גלים, בסמוך למרכז הרפואי רמב"ם93
האוניברסיטה העברית בירושליםירושלים1925כ-22,000אשר כהןשלושה קמפוסים בירושלים, אחד ברחובות, קמפוס משנה בבית דגן וכן המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת101-150
מכון ויצמן למדערחובות1949כ-1,000דניאל זייפמןמעניקה תואר שני ומעלה בלבד101-150
אוניברסיטת בר-אילןרמת גן1955כ-27,000אריה צבןמפעילה גם את הפקולטה לרפואה בצפת401-500
אוניברסיטת תל אביבתל אביב1956כ-29,000יוסף קלפטר 151-200
אוניברסיטת חיפהחיפה1963כ-20,000 (2017)רון רוביןכולל קמפוס הנמל ומתקני מחקר בכל אזור הצפון. ב-2017 הוכרז על איחוד צפוי עם מכללת אורט בראודה בכרמיאל ומכללת ויצו וכן בניית מגדל מחקר במרכז הרפואי רמב"ם לא מדורגת
אוניברסיטת בן-גוריון בנגבבאר שבע1969כ-19,000רבקה כרמיקמפוסים נוספים בשדה בוקר ובאילת401-500
האוניברסיטה הפתוחה רעננה 1976 כ-48,000 (2014) יעקב מצר קמפוס ראשי ברעננה, כ-70 מבנים ברחבי הארץ. לא מעניקה תואר דוקטור לא מדורגת 
אוניברסיטת אריאל בשומרוןאריאל 1982 (הוכרזה כאוניברסיטה ב-2014) כ-15,000 יהודה דנון לא מדורגת

חיפה היא העיר היחידה בארץ לה קמפוסים ראשיים של שתי אוניברסיטיאות שונות: הטכניון, ואוניברסיטת חיפה.

בשנת 2005 ממשלת ישראל אישרה את הקמתה של אוניברסיטה חדשה בגליל; בהמשך החלה אוניברסיטת בר-אילן בהקמת בית ספר לרפואה, והחל משנת הלימודים תשע"ב (2011) פועלת הפקולטה לרפואה בצפת מטעם בר-אילן.

נכון ל-2017, כל האוניברסיטאות בישראל הן אוניברסיטאות ציבוריות.

השינוי במספר הסטודנטים הכולל בישראל

שנהמספר הסטודנטים הכולל
1948כ-1,600
1958כ-9,000
1970כ-35,000
1980כ-56,000
1990כ-76,000
2000כ-166,000
2006כ-245,000
2013כ-300,600

בישראל, נכון לשנת 2009, אחוז בעלי התארים האקדמיים עומד על 37.1% (כולל מכללות). הממוצע מדרג את ישראל במקום ה-19 מבין מדינות ה-OECD, אחרי הונגריה ולפני שוודיה[2].

נכון ל-2011, ישראל היא במקום השני בעולם (ביחד עם יפן) מבחינת אחוז האוכלוסייה שברשותו תוארי דוקטור ופרופסור. במקום הראשון עומדת קנדה.

מסלולים מיוחדים

באחדות מהאוניברסיטאות בישראל מתקיימים, בצד מסלולי הלימוד הרגילים, מסלולים מיוחדים:

  • מסלולי לימוד מיוחדים ומקוצרים פתוחים בפני אנשי מערכת הבטחון, הממומנים על ידי שרותי הבטחון. אנשי אקדמיה מתחו ביקורת על מסלולי הלימוד הייחודיים לקצינים, בטענה שהם רק הסדר נוח לשיפור תנאי השירות, ואינם חושפים את הלומדים לעושר הדעות באוניברסיטה ולקושי אקדמי אמיתי[3].
בקורס טיס משולבים לימודים אקדמיים, ובסיומו מקבלים הבוגרים גם תואר ראשון מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בתוכנית תלפיות מסיימים הבוגרים תואר ראשון מורחב בפיזיקה, מתמטיקה ו/או מדעי המחשב מטעם האוניברסיטה העברית[4], בתוכנית ברקים מסיימים הבוגרים תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות מטעם הטכניון ותואר כפול בהנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בתוכנית פסגות מסיימים הבוגרים תואר ראשון בהנדסה מטעם הטכניון, אוניברסיטת תל אביב או אוניברסיטת בן-גוריון, וכן בתוכנית חבצלות מקבלים הבוגרים תואר ראשון מטעם אוניברסיטת חיפה. גם בתום קורס חובלים ניתן למסיימים תואר ראשון בלימודים רב תחומיים, מטעם אוניברסיטת חיפה.
  • במרבית בתי הספר למנהל עסקים קיימות תוכניות לימוד מואצות חוץ תקציביות במסלולי מנהלים, בהן שכר הלימוד גבוה מהרגיל. תוכניות דומות קיימות גם בבתי הספר למינהל ציבורי. נגד תוכניות אלו נטען כי הן מובילות להפרטה של האקדמיה ולמכירת תארים.
  • מרבית הפקולטות לרפואה מפעילות תוכניות חוץ תקציביות לסטודנטים אמריקאים, בהן שכר הלימוד דומה לשכ"ל בארצות הברית. במסגרת תוכניות אלו הסטודנטים המשלימים את לימודי הרפואה בישראל בתוכניות המותאמות למערכת הרפואית בארצות הברית.

ארגוני העובדים והסטודנטים

ארגוני הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטאות מאוגדים ב"מועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר", ארגוני הסגל האקדמי הזוטר שותפים ב"פורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות", וארגוני הסטודנטים שותפים ב"התאחדות הסטודנטים בישראל".

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. שרה גורי-רוזנבליט (2000). נגישות להשכלה גבוהה: היבטים חברתיים ותהליכי מיון - ניירות עמדה. ירושלים: מכון ון ליר.
  2. מערכת החינוך בישראל ב-2009 בהשוואה בינלאומית, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  3. יוסף גרודזינסקי, צה"ל חסר השכלה, הארץ,25 בינואר 2007
  4. http://www.talpiot.mod.gov.il/traing/Pages/default.aspx, www.talpiot.mod.gov.il
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.