אדני צדק

אֲדֹנִי צֶדֶק אישיות מהתנ"ך, מלך ירושלים בזמן כיבוש הארץ על ידי יהושע, שמו נזכר בספר יהושע, פרק י', פסוק א':

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי-צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם, כִּי-לָכַד יְהוֹשֻׁעַ אֶת-הָעַי וַיַּחֲרִימָהּ--כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ, כֵּן-עָשָׂה לָעַי וּלְמַלְכָּהּ; וְכִי הִשְׁלִימוּ יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן, אֶת-יִשְׂרָאֵל, וַיִּהְיוּ, בְּקִרְבָּם

כאשר נודע לאדני צדק כי הערים העי ויריחו נפלו בידי הצבא הישראלי ותושבי גבעון נכנעו, כרת אדני צדק ברית עם מלכי חברון, ירמות, לכיש ועגלון והכריז מלחמה על הגבעונים. לדעת יהודה אליצור, כוונת המלכים הייתה להלחם נגד הגבעונים אותם ראו כבוגדים ולא נגד ישראל.[1] יהושע נחלץ לעזרת הגבעונים ונלחם בחמשת המלכים. המלכים ברחו והסתתרו במערה ליד מקדה. יהושע ציווה לקחת את חמשת המלכים ולתלות אותם.

הסבר שמו

פירוש שמו של אדני צדק הוא: (האליל) צדק אדון.

בנוסח תרגום השבעים שמו של אדני צדק הוא אדני בזק. יש חוקרים הסוברים כי השם אדוני צדק הוא שם כללי למלכי ירושלים וזאת גם לדעת רד"ק הכותב כי כל מלכי ירושלים היו נקראים בזמן ההוא, אדוני צדק או מלכי צדק.[2]

האליל צדק ידוע כאליל פיניקי ונזכר גם בכתבי פילון מגבל.[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. יהודה אליצור עיונים בספר יהושע: דיוני החוג למקרא בבית דוד בן-גוריון, ירושלים, קריית ספר, 1960, ע"מ 3.
  2. שמואל אחיטוב, מקרא לישראל : יהושע, ירושלים, מאגנס, 1995, ע"מ 158.
  3. יאיר זקוביץ, עולם התנ"ך יהושע, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, ע"מ 95.
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.