אגם טאנה

אגם טאנה
ጣና ሐይቅ
צילום לוויין של אגם טאנה
מיקום אתיופיה  אתיופיה
מידות
שטח 3,156[1] קמ"ר
נפח 24 קמ"ק
אורך מרבי 84 ק"מ
רוחב מרבי 66 ק"מ
עומק מרבי 14 מטר
עומק ממוצע 8 מטר
מידע נוסף
נהר מזין אבאי הקטן, נחל ראב, נחל גאמארה
מקור לנהר הנילוס הכחול
ערים בהר דר, גורגורה
איים מעל 21
קואורדינטות 12°0′N 37°15′E / 12.000°N 37.250°E / 12.000; 37.250
בערך זה מופיע גופן געז.

כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן געז במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, תוכלו לקבל עזרה כאן.

אגם טאנהאמהרית: ጣና ሐይቅ) הוא מקור הנילוס הכחול, מקור המים החשוב של אתיופיה ומצרים. הוא מספק 80% ממימי הנילוס. זהו האגם הגדול באתיופיה ושטחו, הנע סביב 3,156 קמ"ר שמשתרע בין העיר בהר דר לבין עיירה הקטנה קונזלה, הוא השלישי בגודלו באגן הנילוס.[1][2] מחקר הידרולוגי העלה כי מפלס האגם צפוי להישאר יציב גם בתרחיש של בצורת קשה וממושכת: דרושה ירידה של 40-45% בכמות המשקעים הממוצעת באגן הניקוז של האגן למשך 7–8 שנים לפחות כדי שתקציב המים של האגם יצא משיווי משקל.[1]

בראשית המאה ה-20 בריטניה בקשה להקים סכר באגם טאנה על מנת להסדיר את משטר המים באגן הנילוס, המשתרע על פני מצרים וסודאן, שהיו תחת השליטה הבריטית. אתיופיה לא קבלה את ההצעה. יש סברה, כי בריטניה גמלה לאתיופיה על כך, כאשר איפשרה לאיטליה את המעבר בתעלת סואץ בבואה לכבוש את אתיופיה.

איי האגם

באגם יש מספר איים. מספרם משתנה בהתאם לגובה פני האגם. ההנחה היא שגובה המים ירד בשני מטר בארבע מאות השנים האחרונות. המיסיונר הפורטוגזי, מנואל דה אלמיידה, שהיה במקום במאה ה-17 מספר על 21 איים באגם, כאשר על שמונה מהם יש מנזרים. הנוסע הסקוטי ג'יימס ברוס מעיד בספר אודות מסעותיו לגילוי מקור הנילוס בשנים 1768–1773 על אחד עשר איים מיושבים באגם. יש גם מקור נוסף, המונה 37 איים, כאשר ב-19 מהם יש כנסיות או מנזרים. באיים נמצאו שרידים מימי קיסרים אתיופיים מהעבר. כן מניחים כי אוצרות של הכנסיות נשמרו באיים אלה.

ההתיישבות היהודית סביב האגם

יהודים היו מתגוררים בעיירה הקטנה קונזלה ומסביב הכפרים לה בהם סקלט, גבגביט, פורהה, סנקרה. מרבית היהודים עלו לישראל עד שנת 2010

הקמת סכר באגם

החל משנת 1902 בריטניה, ששלטה במצרים ובסודאן, פנתה לממשלת אתיופיה העצמאית בהצעה להקים סכר ביציאה מאגם טאנה, המספק 80% ממי הנילוס. בריטניה ראתה בהקמת הסכר חלק ממשטר ויסות המים באגן הנילוס. היה בהקמת הסכר גם אפשרות להפקת די אנרגיה על מנת לספק חשמל לכל אתיופיה - דבר שעשוי היה לתרום רבות להעלאת הרמה הכלכלית והחברתית של אתיופיה. בנוסף לכך, בריטניה הציעה לאתיופיה מענק כספי גדול ואפילו יציאה עצמאית לים סוף באמצעות נמל בתחום סומליה לשעבר סומליה הבריטית. למרות כל האמור לעיל, ממשלת אתיופיה סרבה להצעה. היא חששה כי השתלבותה בתוכנית יגרור את צירופה לתחום השליטה הבריטית. אתיופיה החליטה לשמור על העצמאות שלה מפני האימפריה הבריטית. תחנת כוח הידרואלקטרית הוקמה לבסוף בשנת 2003 ומיתנה את ספיקת המים דרך מפלי הנילוס הכחול, שנותרה מרשימה רק בעונה הגשומה.

פרופ' חגי ארליך בהרצאה בגלי צה"ל ביום 28 אוגוסט 2007[3] מעלה את האפשרות כי בריטניה - אולי אפילו בתת-המודע - הזניחה או הקריבה את אתיופיה בשל סירובה להקים את הסכר על האגם. עובדה היא שבריטניה איפשרה החל משנת 1934 למוסוליני להעביר את צבא איטליה, דרך תעלת סואץ דבר שהביא לכיבוש אתיופיה על ידי איטליה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  1. C.F. Beckham and G.W.B. Huntingford, Some Records of Ethiopia, 1593-1646, (series 2, no. 107; London: Hakluyt Society, 1954), p. 35 and note.
  2. Paul B. Henze, Layers of Time: A History of Ethiopia (New York: Palgrave, 2000), p.73

.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1 2 3 S. Kebede, Y. Travi, T. Alemayehu and V. Marc, Water balance of Lake Tana and its sensitivity to fluctuations in rainfall, Blue Nile basin, Ethiopia, Journal of Hydrology, Volume 316, Issues 1-4, 10 January 2006, Pages 233-247
  2. לשם השוואה, הכנרת קטנה פי 19 מאגם טאנה (166 קמ"ר לעומת 3,156 קמ"ר).
  3. במסגרת סדרת תוכניות "האוניברסיטה המשודרת" בנושא: אתיופיה והמזרח התיכון - הרצאה מספר 9: היילה סלאסי ונקמת מוסוליני
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.