ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 23,261 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר. בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

חפשו ערכים בוויקישיבה:

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.


פרוייקטים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה


פרוייקט אקראי: <random>תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.

התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.

תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.

ערכים מבוקשים - ערכים שטרם נכתבו. אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>

מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת


מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


ערכים חדשים

מיוחד:NewestPages/-/7

ערך אקראי
רבי שמואל בן מאיר
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) היה מגדולי בעלי התוספות ומפרשי התנ"ך בצרפת. נכדו של רש"י. שנת לידתו אינה ידועה במדויק, והחוקרים נוטים...
להמשך הערך
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית
לא חציף אניש

הגדרה - חזקה שאדם אינו עושה מעשים שיש בהם חוצפה, בתורת ראיה המבררת מהו המעשה שעשה, ולעניין חשש שיעשה מעשה להבא

כמה מעשים נזכרו...
להמשך הערך
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית
לא חציף אניש

הגדרה - חזקה שאדם אינו עושה מעשים שיש בהם חוצפה, בתורת ראיה המבררת מהו המעשה שעשה, ולעניין חשש שיעשה מעשה להבא

כמה מעשים נזכרו...
להמשך הערך
הידעת?

ממחרת השבת

הגמרא <a href='https://www.responsa.co.il/wiki.aspx?docId=0700400046700714700000000000' target='_new'>מנחות סה א</a> מספרת שהבייתוסים פירשו את הפסוק: "ממחרת השבת" - ממחרת שבת בראשית, אך חז"ל פירשו שהשבת המדוברת בפסוק היא למעשה יום טוב ראשון של פסח, שרק לאחריו מתחילה הספירה. הרב קוק מאמרי הראי"ה עמודים 177-181 הסביר במחלוקתם שהצדוקים סברו שלא ייתכן מצב בו מעשה גשמי כקצירת העומר יכול להתעלות למדרגת קדושה בה הוא אף ידחה את השבת, ולכן לשיטתם קציר העומר יהיה תמיד ביום ראשון. מאידך, חכמי ישראל סברו שגם חקלאותו של עם ישראל ספוגת קודש ולכן חגיגות ראשית הקציר יכולות לדחות את השבת.

לארכיון פינת "הידעת?"
פרשת השבוע

פרשת תזריע היא הפרשה הרביעית בחומש ויקרא. הפרשה מדברת על דיני טהרת היולדת, ובתוכם מוזכרת גם מצוות המילה, וכן דיני הצרעת ובכללם נגעי הבשר, השיער והזקן ונגעי הבגדים. בשנים מעוברות נקרא...
להמשך הערך

דבר בעתו

ספירת העומר היא מצוות עשה לספור את הימים ממחרת היום הראשון של פסח, יום הבאת מנחת העומר, ועד חג השבועות.

מקור

מצוות ספירת העומר נכתבה בתורה בשני מקומות, פרשת אמור ופרשת...
להמשך הערך


This article is issued from Yeshiva. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.