שלוש רגלים

שָׁלוֹשׁ רְגָלִים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלאשלוש רגלים
הגייה*shalosh regalim
חלק דיבר
מיןזכר רבים
שורשר־ג־ל
דרך תצורה
נטיות
  1. כינוי לשלושת המועדים שבהם צווו בני־ישראל לעלות לרגל לבית־המקדש בירושלים: סוכות, פסח ושבועות. במועדים אלו תרמו העולים לרגל חלק מתבואתם. תרומה זו נקראת בחג השבועות בשם ביכורים.
    • "איזהו קטן כל שאינו יכול לרכוב על כתפיו של אביו ולעלות מירושלם להר הבית דברי בית שמאי ובית הלל אומרים כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות ירושלם להר הבית שנאמר שלש רגלים" (משנה, מסכת חגיגה, פרק א', משנה א')
    • "מה יונה זו אע"פ שאת נוטל גוזליה מתחתיה אין מנחת שובכה לעולם, כך ישראל אע"פ שחרב בית המקדש לא בטלו שלש רגלים בשנה" (שיר השירים רבה, פרשה ד', סימן ב')

מקור

  1. מקור הביטוי בתורה: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (שמות כג, פסוק יד).


תרגום

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שלוש רגלים
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.