מלון

מָלוֹן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמלון
הגייה*malon
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשל־ו־ן א
דרך תצורהמשקל מִקְטָל
נטיותר׳ מְלוֹנוֹת או מְלוֹנִים; מְלוֹן־, ר׳ מְלוֹנוֹת־
  1. מקום המשמש ללינה זמנית, לאורחים ולנופשים.
    • הזמנתי מקום במלון באילת.
    • "וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ בַּמָּלוֹן וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ." (בראשית מב, פסוק כז)
    • "וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם בַּמָּלוֹן אֲשֶׁר תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה." (יהושע ד, פסוק ג)
    • "מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" (ירמיהו ט, פסוק א)

צירופים

נגזרות

מילים נרדפות

תרגום

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: בית מלון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלונות
השורש לון א

השורש ל־ו־ן א הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים

ל־ו־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל לָן לָן יָלוּן לוּן לָלוּן
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵלִין מֵלִין יָלִין הָלֵן לְהָלִין
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל לוֹנֵן מְלוֹנֵן יְלוֹנֵן לוֹנֵן לְלוֹנֵן
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְלוֹנֵן מִתְלוֹנֵן יִתְלוֹנֵן הִתְלוֹנֵן הִתְלוֹנֵן

הערה

  • בכל הטיותיו של בניין קל ניתן להמיר ו' ב-י', כיוון שבתנ"ך מצויים שני הדרכים; על דרך ע"י לצד ע"ו:

"הֲיֵשׁ בֵּית-אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין?" (בראשית כד, פסוק כג) לצד "גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ, גַּם מָקוֹם לָלוּן" (בראשית כד, פסוק כה)

מֵלוֹן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמלון
הגייה*melon
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורש
דרך תצורה
נטיותר׳ מֵלוֹנִים
  1. פרי מִקשה מתוק ועסיסי.
    • אחת מן הדרכים האסתטיות ביותר לחיתוך מלון לעיגולים היא באמצעות כף פריזאית.

גיזרון

  1. מיוונית: melon - melopepon) μηλωπεπων), הבנויה משתי מילים: melon (תפוח) + pepon (דלעת). מאותה מילה נגזרה גם המילה מלפפון.

תרגום

מידע נוסף

  • בעבר נוקד "מֶלוֹן" בסגול. אולם לפי כללי הניקוד החדשים למלים לועזיות תנוקד המ"ם בצירה.
  • קיימת בשימוש גם הצורה השגויה "מילון".

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מלון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלון

מִלּוֹן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמילון
הגייה*milon
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשמ־ל־ל
דרך תצורהמלה + ־וֹן
נטיותר׳ מִלּוֹנִים או מִלּוֹנוֹת; מִלּוֹן־, ר׳ מִלּוֹנֵי־ מִלּוֹנִי,
  1. אוסף מילים מבוארות בשפה מסוימת, לרוב ערוּך כספר. מילון דו לשוני מכיל את אוצר המילים של שפה מסוימת, ובצד כל מילה מובאות מקבילותיה בשפה אחרת (למשל: מילון עברי־אנגלי).

גיזרון

  • את המילה חידש אליעזר בן־יהודה, שהעדיף אותה על־פני החלופה "ספר מילים". במאמר בעיתון המגיד, שהיה אחד הראשונים פרי עטו (משנת תר"ם), כתב: "סגולת שפת עברית, בחפצה לגזור שם חדש מפועל או משם, להוסיף בראש הפועל או השם ההוא אחת מאותיות האמנתי"ו – – נ' האמנתי"ו הנוסף בסוף השם ישמש, לפי דברי המדקדקים החשים, לגזור שם מופשט מן השם, [...] וכן להקטין הדבר [...] אך גם נ' האמנתי"ו הנוסף בסוף השם מורה לפעמים, לדעתי, המקום אשר בו נמצא בתוכוֹ את המושג הקרוא בשם ההוא [...] על פי הכלל הזה אשר ביארנו נוכל לגזור מהמלה 'מלה' מלה חדשה מִלּוֹן, אשר תורה 'דבר' או ספר המחזיק בקרבו את מלות השפה".

צירופים

  • מילון דו־לשוני
  • מִלּוֹן כִּיס

נגזרות

מילים נרדפות

תרגום

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מילון
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.